חצי מהסרטים שאתה מדבר עליהם בעידן פוסט מרי בכלל אינם קומדיות רומנטיות, אם כבר - הוכנס בהמם מימד רומנטי שלוי כדיל להוסיף רובד נוסף ולהגדיל את קהל הצופים הפוטנציאלים),
חבל, במקום לנתח את הז'אנר אתה פשוט מנסה ללפתח עוד תיאוריה אנטי קפיטליסטית כדי שחבריך לשולחן הלימודים יכלו לומר לך שאתה חכם, לטעמי בכל הקומדיות מאז לורל והארדי והאחים מארקס קיים בדיוק אותו מימד של וולגריות שיכול לגרום לאותו פחד של הצופה, וכך גם בקומדיות לא הוליוודיות (דוגמאות - החיים יפים, לוק סטוק, אידיוט)