לא המורים עשו זאת אלא השיטה שהכריחה אותנו לקרוא בימים בהם רצינו לשחק. כיום אנו רואים פריחה מחדש של עגנון, ביאליק ושכמותם, אך בגלל החופש לקרוא. השיטה גם בנתה לנו את דובשני ודומיו שבזכותם יכולנו לעבור את הבגרות בלי מאמץ. כמה מאיתנו קראו את מלחמה ושלום? בודדים. העדפנו לשחק ולא להתבזבז על אלפי עמודים של ספר ענק זה (תרתי משמע).