הרצליה (ליה דוליצקיה)שהייתה שחקנית וגננת

עיון ב 144 יראה שתי נשים בתל אביב ששמן:
הרצלינה

הרצל האמין ביצירת מדינה חילונית, שבה תופרד הדת מהמדינה והערכים שיובילו אותה הם לאומיות יהודית, דמוקרטיה, ליברליזם, והומאניזם.

הניסיון של גורמים שונים במדינה להפוך אותנו למשטר אייאתוללות א-לה איראן הוא ניסיון טיפשי שיחזיר אותנו מאה שנים אחורה.

אני גאה להיות יהודי וציוני, אבל אני גאה להיות במדינה מערבית שלא נתקעת בעבר שלה וממשיכה להשתחוות למולך ולשחוט נביאי בעל (וכמובן שיש עוד לאן להתקדם)

הרצל חזר בו מקביעתו המקורית על הלשון העברית זמן קצר לאחר שפורסמו הדברים. כבר במהדורה העברית של ''מדינת היהודים'', שיצאה חודשים אחדים לאחר המהדורה הגרמנית, הקדים המתרגם דברים ''אל הקוראים העברים'', בשמו של המחבר:
''---אחרי היוודע לו, כי יש לספרו גם קוראים עברים --- היתה אתו רוח אחרת ויווכח, כי יכול תוכל השפה העברית לחדש נעוריה, ולה רק לה המשפט להיות השפה המדוברת במדינת היהודים בקרב הימים.
וכן בדבר מקום היישוב, נוכח המחבר --- כי ארצנו הקדושה היא הארץ, שעיני כל בני העם אליה נשואות --- ועל כן חזר מדעתו, אשר חיווה בפרק ''פלשתינה או ארגנטינה?'' --- וישם פעמיו רק אל אדמת אבותיו, אשר כלתה נפשנו אחריה.
שתי ההערות האלה כבר שם המחבר בפי לפני ירחים אחדים --- ואותן הודעתי אז ב''המגיד'', וגם במכתבו האחרון אלי מילא את ידי להודיע זאת בשמו לקוראיו העברים''.
(בשולי ''מדינת היהודים'' ו''אלטנוילנד'' מאת א. ביין, כל כתבי הרצל [תש''ך], כרך א עמ' 84)

פרופ' שלמה הרמתי כבר הוכיח שהרצל הקפיד שילדיו ילמדו עברית, ובהזדמנות אחת אף
ביקש הרצל מסוקולוב שיבחן אותם, וסוקולוב התפעל מאוד מרמת העברית שלהם!...

תקראו קצת עליו, תקראו את ספריו וכתביו ואת רעיונתיו, לנצר את ישראל כדי שנהיה ככל הגויים עם מדינה משלנו......

הסגידה והכבוד אליו ממש הזויה, זה מה שלימדו אותנו בבית ספר, חצאי אמת.

ח ב לללל

ופנו לעשיה ציונית כדי להפוך את הפירמידה והם הצליחו.איזה מזל יש לנו שקנאי הדת הטפילים הש''סניקים והחרדים המזוקנים לא מנהלים את המדינה.

מופיע בספר יחזקאל פרק ג' פסוק ט''ו: וָאָבוֹא אֶל-הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל-נְהַר-כְּבָר...