כל מילה בסלע.

של ספרים לא מוצלחים שערך יגאל שוורץ.

של שמעון אדף ופרופ' יגאל שוורץ שהתגייסו להתרפס ולהגיב כאן. אחד שבאמת יודע.

רן יגיל, מעולם לא שמעתי את שמך עד היום. על אמיר אור, דורי מנור, שמעון אדף וכו' שמעתי גם שמעתי. וודאי חורה לך מאוד לדעת שככה אתה לא מקבל את הקרדיט שאתה זכאי לו בעולם מעצם היותך רן יגיל.

הביקורת שלך כל כך לא עניינית, שאפילו אי אפשר להתחיל ולהתווכח איתה. יכול להיות שיש לך ''קייס'' טוב ושהספר של אדף אינו מהמוצלחים ביותר בשוק. אבל הרוע, צרות העין והדרך בה אתה מתאמץ לא-לנמק את דבריך בצורה שיטתית, פשוט גורמים לי לקחת אותך לא ברצינות.

מה גם שלפי הביקורת שלך, נדמה שאדף צריך ''ליישר קו'' עם דעותיך על העולם, על כתיבה, על ספרות בכלל. אתה כותב ממקום מצומצם וקטן, וסופרים ומשוררים הם נתיניך, אשר צריכים לקפוץ כדי לרצות ולספק את רצונותיך.

אתה מסיים באמרה ''צר לי על אדף''. אכן, מהביקורת הזו נדמה שבאמת ''מאוד'' צר לך על אדף. שומעים את האמפתיה בקולך מכל משפט ומשפט. וכי מי אתה שבכלל תעמוד ותרחם עליו?

אני מרחמת עליך, שאתה חושב שאתה כותב טוב ולעניין. זו אחת הביקורות היותר גרועות שקראתי מימיי.

על החתום,
סטודנטית לספרות, שיודעת מתי מוכרים לה שטויות במיץ עגבניות

וכותבי הדברים הבלתי אחראיים

על ספרו של אדף. אם לדייק, היא הייתה הראשונה שהפריזה. מבינה אותך מאוד.

טועה כשהוא משבח כך משהו שאין בו ולא כלום. שום רעננון ושום רוח גבית. ההפך, שמעון אדף באמת משמים ובו איזו נכות רגשית כבירה. משהו מאובן של ניקיון יתר, כמו במוזיאון מצוחצח היטב. כתיבה צריה להיות בעלת חיות, לא ככה.

וגם אמנון נבות - עשו אות ו הדבר לסיפור של ענת עינהר - יצאתם בסופרלטיבים שלא היו מביישים טנק מרכבה! כותבת בסדר - אבל כישרון מפחיד?
יישור הקו של הביקורת מפחיד יותר.

המשורר ביאליק השפיע מאוד על שירת רילקה ולכן שירת רילקה דומה לשירת ביאליק אבל התלמיד עלה על כבוד הרב. ככה זה בארץ ההולילנד. אבל, אין לשפוט לכף חובה את חביבה פדיה מאחר ובמנת המשכל שלה זה המקסימום. הגענו למינימום.

שעושים הון מירידה על מה שלדעתם הוא ה''אליטות''.
לא יודע איזה עלבון עלבו בך, אבל התגובה שלך עליו היא אלימה שלא לצורך, ובעיקר די מרושעת.

עושה רושם שיגיל אינו מבקר כבר את הספרים אלא עושה בהם שימוש ציני לביקורת על ה''עיליתא של הספרות העברית'', זו שהוא כנראה לא מרגיש חלק ממנה, או שכמשה במדבר הוא מנסה ליצור מין עיליתא חדשה - שעיקר מהותה וזהותה בניכורה הנפלא מהקיים.

הסכת ושמע יגיל - כולם עלים נידפים ברוח, אין עיליתות ואין נעליים, בדידות נוראה ביקום הקר והמנוכר, ראה ערך אקזיסטנציאליזם.

לכן בבואך לכתוב ביקורת השאר את המטאטא מאחוריך לבל תתפתה לחבוט בשובבות האופיינית לך בעכוזי המבוקרים. לפעמים בשעת המרדף תתקל ברגלי הכסא למשל ותתעופף באויר, לא נעים.

או שכפי חכם אחד אמר - כל התורה כולה על רגל אחת - ואהבת לרעך כמוך.

לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ,
וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ

כל כך בשקט כמו נזיר כזה,

כאילו שכל הצער של העולם אצלו בלב?

זה קצת מניירה.

ספר מקסים ונוגע ללב

לגבי הפרוזה הנפוחה והיומרנית (והקשה לעיכול שלא מסיבות טובות) של אדף.

עם זאת, הביקורת שלך ברוטאלית מדי ומעלה חשש כבד של קנאה לא סמויה וקטנוניות.

הוא פשוט אסון

אסון לשירה

יגעתי ולא מצאתי בביקורת של חביבה פדיה כל טענה ששיריו של אדף טובים משל רילקה. פשוט לא קיים. א פרגמנט אוף יור אימג'ינשיין. לפי מה שהבנתי הטענה הייתה שהשפעת תרגומיו העבריים (אלגיות דואינו) של רילקה על הספר של אדף מוחצת, ואף עלולה הייתה להיות חונקת, אם לא כמשקל נגד היייתה מתחוללת תנועה בשפה של אדף עצמו. אולי כדאי שתקרא שוב. אני התרשמתי שהייתה זו אחת הביקורות המרתקות שנכתבו כאן מזה זמן רב. גם ספרו של אדף בעיני הוא מרגש ומטלטל - אין בו שום דבר אלגנטי, תיוג שאכן הולם את שירתו של אורי ברנשטיין.

יגעתי ולא מצאתי בביקורת של חביבה פדיה כל טענה ששיריו של אדף טובים משל רילקה. פשוט לא קיים. א פרגמנט אוף יור אימג'ינשיין. לפי מה שהבנתי הטענה הייתה שהשפעת תרגומיו העבריים (אלגיות דואינו) של רילקה על הספר של אדף מוחצת, ואף עלולה הייתה להיות חונקת, אם לא כמשקל נגד היייתה מתחוללת תנועה בשפה של אדף עצמו. אולי כדאי שתקרא שוב. אני התרשמתי שהייתה זו אחת הביקורות המרתקות שנכתבו כאן מזה זמן רב. גם ספרו של אדף בעיני הוא מרגש ומטלטל - אין בו שום דבר אלגנטי, תיוג שאכן הולם את שירתו של אורי ברנשטיין.

הזה שכולם יוצאים להגן עליו?

רני, הוא סופר רע מאוד ואתה נתת לו הרבה קרדיט. היית צריך להיות יותר נחרץ. כפור זה קשקוש.

יאללה יגיל, הגיע הזמן לנקב את הבלון הזה ועוד כמה בלונים.

אין על רן יגיל, הוא הכי גדול. עכשיו אני סקרן לקרוא מה יש לו להגיד על הרומן של ניר ברעם.

איש נפוח ומטופש, רן יגיל. בעיקר קנאה יש כאן, בין השורות... הביקורת של חביבה פדיה, אגב - מבריקה. הלוואי ולמי ממבקרי הספרות החרוצים והראויים שלנו היה רבע מן העומק, הידע, והאומץ שלה. פדיה היא חוקרת ומשוררת בעצמה - מעניין שבבקורתה אין אפילו טיפה של קנאה. זו כנראה נחלתם של ''מבקרי התרבות''!

ראשית שירתו של אדף היה חיה ותוססת, מאוד מעוררת ומרנינה. הירק היה טרי, העלה היה רך וריחני אבל חשת ששמעון אדף מוכן לשלם את מחיר השיר בחלבו ובדמו. שיריו הראשונים ב''עתון 77'' (בזכות יעקב בסר ז''ל) וב''מאזנים'' (בזכותו של משה ב''ש ז''ל) היו מוכנים לשלם בחלבו ובדמו של המשורר.
דומני שהחיין התל-אביביים היקהו את העוקץ. השיר התקהה, הצורך להתפרנס היכה, ואף הכאיב, המעבר לפרוזה סיפורית עלה לשמעון אדף בליטרת בשר.
לו אני אדף, אני חוזר אל הפרובינציה ומנסה ללכוד מחדש, תוך כדי הריחוק, את השלהבת הרוטטת של השיר ולהפיח בה חיים חדשים.
במה שקרוי ישראל השנייה יש מקורות לשון מבריקים שעוד לא זכו לטיפוח אמנותי רציני.
זאת אינה לשון גלות. זאת לשונם האותנטית של מי שחסרים הגמוניה -- אלה הם הליגיונים הקטנים שמשורר כאדף מסוגל להזין את שירתו העתידית מן הפרחיות המאפיינת את שפת ישראל השנייה, כדוגמת המחה ''ארטון'' של המחזאי אהרן עזרא.

יחזקאל רחמים, חנה טואג ויעל ישראל סופרים יותר מבריקים משמעון אדף וגם מעמוס עוז. לא ככה?

לקרוא את הביקורת הזו.. איזו טעות.
לכתוב על ''אביבה לא'' - ''ספר אלגנטי''?
לכתוב שסופר אינו משורר
צר לך על אדף (אך עם זאת אתה מודע לכישרונו)? איזה מזל.. צר לי עלייך וצער העולם ששמך לבקר בספרות.
כמה ניסוחים רעים רדודים מיותרים, כמה זריקות אלימות מי ''ראוי'' ומה ''ראוי''..
לא, אני אעשה לעצמי טובה ולא אמשיך לקרוא כאן.

וזה כבר מעיד על זה שהביקורת הנוכחית אינה עניינית. בקיצור, איבדת את אמוני ב''ביקורת'' שלך כבר בפתחה.

אכן, שהביצה משתגעת על יצירה זו או אחרת, זה תמיד מעלה את החשד כי מדובר בטרנד או פשוט בקידום מסחרי. אדף טוב מריקלה? נו באמת, יש גבול. לי חסכת 87ש''ח, והרבה זמן בו אנצל לספרים טובים יותר. תודה.

ביקורת אמיצה לא מתיפיפת

מילה לא יפה מבקר, לא מתגלגלת על הלשון.