- 35.
- 34.
כל אחד גדול בתורו, בדורו ובתקופתו
א, 13/08/10 12:26
- 33.
פרי, אתה אומלל ועיוור. אין בשירה העברית דבר שמתקרב לשמחת עניים
מימי, 19/04/10 15:54
- 32.
את מרכזיותו של פרי אפשר לראות מכמות האמוציות
יפתח, 18/04/10 20:28
-
- 31.
רזונר, 18/04/10 20:16
פרי הביע דעה מנומקת, שבה הסביר במה גדולתו של אלתרמן ומה חסר בו לדעתו. הוא לא הסתיר את הנאתו מן האספקטים החזקים באלתרמן, והרי לא במקרה הוא יודע שירים מתנגנים כה רבים שלו בעל פה. אף אחד מן הטובקיסטים לא פיתח שום טיעון ולא ניהל שום דיאלוג, אלא כולם עסקו בגידופים הדדים בעד פרי או נגד, ובהפרחת ''אינפורמציות'' חסרות כל בסיס בכל מציאות שהיא. רובם הוכיחו אי יכולת להבין טקסט פשוט של מאמר, וייחסו לו דברים שלא כתובים בו - אז איך הם יכולים להשתתף בדיון על שירה? קריאת כל התגובות מילאה אותי עצב - אי אפשר לנהל שום דיון בשום נושא בארץ הזאת. יודעים רק לקלל. ככה אין עתיד למדינה. יש רק אספסוף ונקמות, למה אתה טורח לפרסם מאמרים, פרי? האספסוף הזה לא ראויים לכך ולך.
- 30.
- 29.
מי שהשפיל את ברונובסקי - מושפל היום בעצמו!
פוילישע דריפקע, 16/04/10 09:14
כקורא מושבע של ברונובסקי ב'הארץ', הושפלתי גם אני, כשפרי השפיל את ברונובסקי, ולעג בפומבי לעברית שלו. היום פרי מושפל בפומבי, כמו למשל בטורו זה שלעיל. טעם מיושן, רצון נואש להכתיב טעם, ופאתטיות מתקתקת עד בחילה. איך אמרו בארמית? על דאטפת... כיוון שהטבעת רבים ברוקך הארסי, פרי, אל תמנע מאיתנו את העונג, כשאתה עצמך מושפל, וטובע ברוקה של הספרות העברית, שדילגה מעליך, כאילו היית גדר תייל מחלידה. היכן כל חסידותיך, שגעו מחמדה כשצרמת אוזניים בפאלצט המלאכותי והמאולץ שלך?-
ברונובסקי היה שרלטן, כל תרגום שלו מלא שגיאותמזרחי, 18/04/10 21:34
-
- 28.
רותי כהן, 15/04/10 14:29
-
שאול, 16/04/10 11:16
פרי בכלל לא עוסק בשאלת שכפולו של שאול, ואולי הוא גם חושב שמכובד לפחד. הנושא שלו הוא אי השייכות של מות שאול לשיר של אלתרמן, והמגוחכות של כל השיר הזה שיצר את המליצה נפל על חרבו בהקשר של הנופלים במלתמות ישראל. כדאי שתשתפרי בהבנת הנקרא, כמו רוב הכותבים כאן, לפני שאת מאשימה אחרים בטפשות. וחץ מזה: קראתי שוב. פקי מספר בקטע האמור מה חשב בגיל 16, ולא מה הוא אומר היום. ולפי שנת יציאת הספר הוא עוד רחוק משבעים.
-
רותי אחרת, 16/04/10 23:47
-
- 27.
פרי לא מקורי. לא משכנע. חוזר לעייפה על מוסכמות מפוקפקות.
רונית, 15/04/10 14:25
ביקורתו של זך על אלתרמן הייתה יפה לזמנה. אבל לשמוע אותה שוב היום מפי מנחם פרי זה מייגע בלשון המעטה. תשוקתו של פרי היא שירה שעשויה בדמותו שלו, משהו על חיי היום יום, לא מחייב, נזהר מכל פאתוס. אלוהים, מה יעשה עם כל תולדות הספרות והאומנות אם נדבק בעצתו של פרי. מי יוכל אז לשמוע מוצרט, מי יוכל לקרוא את שייקספיר. הרי כל מה שפרי כתב על אלתרמן אפשר גם להגיד על שורה ''פתטית'' כמו ''להיות או לא להיות'' וכו'. אז מה? נקרא רק את ''סוגרים את הים'' וכאלה?-
נורית, 15/04/10 15:26
-
- 26.
רננה, 14/04/10 17:06
מעניין שפרי, כהרגלו בסופרים כך במשוררים, מעלה על נס משוררים שהוא עצמו עסק בהם, ערך אותם, או הוציא את ספריהם-כאבות ישורון למשל. משורר מעניין אך בודאי לא ענק ולא גדול מאלתרמן. לישורון יש כמה שירים מוצלחים אבל גם הם כורעים תחת יבול השירה המונמנטלי שלו שרובו מפוטפט ומייגע עד זרא. קראת ישורון אחד קראת את כולם. וכך גם על פוגל. אכן בלילות הסתיו נופל ביערים מעביר רעד אצל הקורא הרגיש אך לא כך שאר שירי פוגל שהם רובם ככולם וריאציות על נושא אחד.-
עמוס, 14/04/10 21:19
-
- 25.
שחר, 14/04/10 17:02
פרי צודק במסתו על אלתרמן, למרות שהוא לא ממש מחדש בה דבר שזך לא כתב כבר לפני שנים. אך לא רק אלתרמן אינו משורר ''גדול'' כפי שעשו ממנו-גם ביאליק אינו גדול כלל ויקר. ביאליק בקריאה של היום לא מצליח להפעיל שום שריר בלב הקורא. שירתו טרחנית, בכיינית, מייגעת ובעיקר משעממת מוות. להוציא אולי שניים שלושה שירים מופלאים באמת (אומרים אהבה יש בעולם-מה זאת אהבה, התדעו בשל מה אהבתי, אחרי מותי) כל שירתו של ביאליק סובלת מאנכרוניזים והפכה עם הזמן לבלתי קריאה ובעיקר לבלתי מהנה , ולא יעזרו לזה שום ניתוחים מפולפלים של זיווה שמיר , דן מירון, ופרי גם יחד. לעומת זאת שירתה של יונה וולך-המוקדמת ולא הפטפטנית המאוחרת, עדיין כוחה במותניה להקסים, הגם אם לא מאוד מתוחכמת, וגם כך כמה משירי גולדברג, רביקוביץ בשיר או שניים, דן פגיס, ומעל כולם נתן זך של -שירים שונים ו כל החלב והדבש המפעימים כל פעם מחדש. אולי לא צריך לדרג משוררים כגדולים או קטנים, פשוט לקושש שירים גדולים פה ושם, ואף לאלתרמן יש כאלו -לפחות שימרי נפשך מצמרר כל פעם מחדש-
ערב, 14/04/10 20:23
תמהני מי מסתתר מאחורי הכינוי שחר. אבל ברור שיש לו טעם נכון והבחנות מצויינות. אלא רק טענה אחת יש לי: אם אתה מבחין כל כך נכון בין שירי זך הטובים מראשית פירסומו, לבין הזבל הקלישאי ששופע מעטו בעשורים האחרונים - מדוע שלא תישא חסד זה גם לאלתרמן? כיוון שיש לנו כאן איש משכיל, אין לנו אלא לשאול: האם קראת הנחותיו של דן מירון ב'פרפר מן התולעת'? אני בטוח שכן, ורק אזכיר לך טיעונו שם: אלתרמן סיים לכתוב את הקורפוס העיקרי של חכתיבתו - עד תום שנות השלושים! כמעט כל שיריו המרגשים שם. בהנחה שטענתך ששיר מרגש הוא שיר טוב, היא הנחה נכונה. כנ'ל אצל רוב המשוררים שעלו לדיון. למעט אולי כמה יוצאים מן הכלל בשירתנו: ק''א ברתיני, אבות ישורון ועוד אחד או שניים - שמיטב כתיבתם דווקא בזיקנתם!-
שחר, 18/04/10 15:53
א. מאחורי השם שחר מסתתר בוגר החוג לספרות עברית, שהתייגע מהרצאותיו של פרי על ישורון, לוין, סראמאגו, עגנון ועוד, והשכיל להבין שברוב הפעמים לפרי יש עוד כמה אינטרסים בבחירת החומר הלימודי בחוג , מלבד אינטרסים אקדמיים. מעולם לא הבנתי למה לא למדנו אף סיפור של אורלי קסטל בלום האלוהית. אבל את יהודית קציר טחנו עד דוק.
ב. אצל רוב היוצרים מתפתחת היצירה בשתי אפוציות. או שההתחלה היא גבוה ולאחריה מתחילה הידרדרות או מנייריזים או ההפך -מתחילים מגומגם ומסיימים בגאות יצירתית פנומנלית. עמוס עוז, סאלינג'ר, נתן זך, אלתרמן, וולך, עגנון,
רביקוביץ משתייכים לקבוצה הראשונה. חזי לסקלי, דן פגיס, פלובר, ישורון, אורלי קסטל בלום, משתייכים לשנייה.
בודדים וחד פעמיים כפרנץ קאפקא, ברונו שולץ, בורחס, הרמן מלוויל, פלאנרי אוקונור,ועוד כמה שייכים לקבוצה נפרדת, מין vip של אמנים, שהתחילו וסיימו באותה רמה וכל שורה שלהם עוצרת נשימה. -
-
-
שחר, למד לכתוב בלי שגיאות לפני שאתה מרצה תיזות מלומדות ומופרכות (ל''ת)
כלל ויקר, כלל יקר, 15/04/10 11:35
-
- 24.
איך זה שפרי עוד לא זכה בפרס ישראל?
יריב, 14/04/10 16:03
מישהו יכול להסביר לי איך זה שפרי עוד לא זכה בפרס ישראל? בן המהגרים מלא הטינה הזה, שירד מבנימינה לכבוש את המטרופולין? כרת ברית כעורה עם הרושובסקי, נפל-משוררים שחבורת 'לקראת' הקיאה אותו מתוכה, המעלה-בקודש של הבינונן אבות ישורון? פרי הוא ביסודו 'ילד גולה', כמו שקראו לזה פעם, המצליחן כביכול מהפרובינציה, שנתן הכשר ספרותי לזבל הרומנטי המזוייף של אהוד מנור. אבל שיא ההבלות שעשה בחייו, היה דחיפת מתן פרס ישראל לחברו מאיר שטרנברג, ''המדען של הספרות''. לבכות מרוב גיחוך: אלוף ''מדע הספרות'', שבפועל רק מקדם ספרות נשים דביקה, כמו נפלי-ספריה של יהודית הנדל. אוי, כמה עלובה היתה ספרותנו אילו היתה נקבעת בידיו של פרח-הזמרים והמשוררים בעל רגשי הנחיתות מ''כתף הכרמל''...-
הרושובסקי(הרשב) - מגדולי חוקרי הספרות בעולם
בירי, 14/04/10 18:27
-
כל השמות שהזכרת היו מסתדרים/ות מצויין גם בלי הפרעוש הטפילי
בורי, 16/04/10 09:18
-
-
- 23.
גם על סליירי אמרו בחיי מוצרט שהוא המלחין הכי גדול
מוצרט, 14/04/10 00:16
-
אתה מאלה שצריכים שיר קשה ולא אכיל כדי להגיד ''גורמה'' (ל''ת)
בטח גם במסעדות אתה פלצן, 14/04/10 19:28
-
- 22.
נה עוד הוכחה לכמה אדיוט יכול פרופסור להיות. נדמה לי שאליוט
סליחה על הבוטות, אבל, 13/04/10 21:15
-
איזה חוויות בדיוק? גשם, שמש , ירח?
רינה, 13/04/10 22:01
-
איך אסביר לך טעם של אננס אם את תתרנית לפירות. אם את מדברת
סליחה על הבוטות וכו', 13/04/10 23:40
בזזלול על דברים מופלאים כמו גשם, שמש וירח (ולא שזה מסביר את שירת אלתרמן) - מה אפשר להגיד לך? אם לא היית בהתרגשות משירי אלתרמן (פרי דווקא התרגש פעם - אבל הוא מזלזל בכך כי הוא מתכחש לרגשות שלו מתוך אינטולקטואליות חלולה) - איך אפשר להסביר לך למה אלתרמן מופלא? את תקועה בבעיה רגשית ואינטלקטואלית, או סתם בבלבול עמוק בהבנת השירה שלך.
-
-
- 21.
ניסחת במילים מקצת ממה שאני מרגיש...
dailycapitalist , 13/04/10 19:35
- 20.
- 19.
- 18.
אין מושג כזה ''גדול המשוררים''
הומה ממעמקים, 13/04/10 18:50
באותה מידה שאין מונופול על ביקורת.
אם אדון פרי רואה עומק בשירה מבית היוצר של משורר מסוים, שיערב לו.
לאחרים, לא פחות טובים ומעמיקים ממנו, שירה
אחרת פורטת על נימי נשמתם בצןרה שונה.
אומנות, מעצם היותה חיבור בין היוצר והמתרשם, תמיד יהיה בה מרכיב סובייקטיבי.
חבל, שאנשים כדוגמת פרי, שלא מבינים את זה, מלהגים כל כך הרבה על אומנות.
- 17.
על אף שאיני מסכים עם כל ביקורתו של מנחם פרי,
קפושק, 13/04/10 18:34
- 16.
רבקה, 13/04/10 18:01
- 15.
עצם זה שיש כ''כ הרבה תגובות למאמר על שירת אלתרמן זו סיבה למסיבה
אסף, 13/04/10 17:53
- 14.
משהו לא מקורי - גדול המשוררים הוא - דוד המלך עלי השלום. (ל''ת)
שגיאות מי יבין, מנסתרות נקני., 13/04/10 17:24
- 13.
- 12.
-
- 11.
עוד חוזר הניגון, 13/04/10 17:04
- 10.
לקח לי כמעט שלושים שנה להשתחרר
למה התכוון המשורר, 13/04/10 16:57
לקח לי כמעט שלושים שנה להשתחרר מהטראומה של שיעורי הספרות בבית הספר התיכון. שם ניתחנו שירים והרסו בנו ככל שמץ של הערכה לשירה. אפילו את שירי רחל הצליחו להרוס לנו. אז לפני מספר חדשים, שלושים שנה אחרי השחרור מהתיכון, קניתי כמה מספרי אלתרמן ואת שירי רחל. איזה כיף לקרוא. אז עכשיו בא לי הפרי הזה, , ומביא לי בחזרה את הנאכס הזה שכבר הצלחתי להדחיק. אוף, איזה נודניק. תן לנשום יא רבאק. מה מפריע לך שאנשים נהנים מאלתרמן יותר מביאליק?-
מה שלא הבנת, זה שזה בדיוק מה שמפריע לפרי
חובב אלתרמן, 16/08/10 15:03
נאד כזה לא יכול להשלים עם העובדה שקורא מן השורה יכול ליהנות משיר, ממש כמו הפרופסור הגדול והנפוח.
אם נגיע לכך שכל אחד יוכל לקרוא שיר, אנא אנו באים???
מה מותר הפרופסור מהקורא הפשוט???
ולכן, בדיוק לכן, יצא הקצף של פרי על אלתרמן
אגב, אותה הסיבה מסתתרת מאחורי מה שנקרא: התקפת זך על אלתרמן
אלא ששם זה מקרה עוד יותר חמור: זך מתלונן שאלתרמן ''מקלקל את טעם הקוראים''
ממש גונב לו לקוחות
-
- 9.
crazyelli, 13/04/10 16:47
אכן ''בלילות הסתיו'' מעורר רגשות עזים (בעיקר כששלמה ידוב שר אותו בקולו המצמרר).
מצד שני, אתה לא יכול להשוות יציאה אולי חד פעמית (ואולי לא, איני מכיר מספיק משירתו של דוד פוגל) למספר כה רב של יצירות שהן נכס צאן ברזל.
לא פחות בעייתית בעיני העובדה שאתה שופט שירים ומעשים שנעשו לפני 50 שנים ויותר במשקפיים של היום.
''שיר שלוש התשובות'' למשל.
כיום השיר הזה לא פחות מנוראי במידת השוביניזם הנשפכת מכל מילה ומילה שבו.
אך בימים בהם נכתב השיר, זו היתה החשיבה המקובלת.
בראיה של אז, מדובר בשיר על אהבת אין קץ.
בראיה עכשוית, מדובר על אהבלה שהחבר שלה זורק עליה ***.
מצטער על השפה, זה רק כדי להבהיר לך את הנקודה.
- 8.
- 7.
אבי זכאי, 13/04/10 16:27
שבנוסף להכרותו האינטימית עם אלתרמן הוא גם היה היועץ הספרותי של גוגול, העורך של ג'וייס והאדם שאחראי להחתמת הביטלס על חוזה הקלטות, שלא לדבר על שיחותיו הקרובות עם נפוליאון והעובדה שהוא זה שהביא את האש לאדם.
או במילים אחרות. מנחם פרי מכיר בעיקר את עצמו, באגו שלו אין מספיק מקום להכרות עם עוד אנשים ועל כן ביקורת ספרותית תמיד תהיה מטעמו (שזה דבר טוב) וביקורת אישית תמיד תהיה נגועה ברעל שזורם בדמו.
על כן מן הראוי שישאר הפוץ הספרותי שהוא, עדיף במאורתו החשוכה, ללא מגע אדם, ובטח שלא יספר על היכרויות שונות.-
יישאר עם עשרות הסופרים הגדולים שהקדיש להם
יהודית, 13/04/10 22:45
-
- 6.
נתן אלתרמן הוא כל מה שפרי חלם להיות, ולא התקרב אליו מעולם (ל''ת)
הבדל בין מצליח למקנא, 13/04/10 16:25
- 5.
נו טוב. צפוי שטיפוס שמאלני בור בשירה יתקוף את אלתרמן.
הכתבה היא קישקוש אחד גדול., 13/04/10 16:13
- 4.
נתן, 13/04/10 15:46
הבעיה במאמר כאן היא אפס התייחסות לתוכן, למהות שירתו של אלתרמן, שככל הנראה נובעת מהתעלמות מכוונת (או גרוע יותר - מערלוּת לב). אלתרמן הוא גדול שבגדולים בגלל שלוש סיבות עיקריות:
1. יש לו נסיקות וחריגות מטפיסיות ורליגיוזיות נדירות.
2. שירתו מבקשת להקיף עולם ומלואו ומעבר לו.
3. הניגון בשירתו הוא חלק בלתי נפרד ממהות שירתו, ואם לא סופגים זאת משירתו - למעשה מפספסים את ייחודו ואת החיבור החד-פעמי שהוא יוצר בין מוסיקה ומילים.
- 3.
כבר נכתבו עקרונית ע''י קורצווייל. אך ההמצאה של 'משורר חצר' - המצאה.
השיר של פוגל באמת נפלא. דבריך על איכות שירת אלתרמן, 13/04/10 15:28
כמובן טוב שאתה מיידע ודואג לאי השכחת הערכתו של קורצווייל, אבל 'משורר מטעם'? זו לא היתה מדינה טוטליטרית מעולם ומשוררים כתבו כרצונם. אגב, אהבת הדור ההוא לישראל הסוציליסטית - ישראל קמה והתנהלה עשרות שנים על בסיס הסוציליסטים והסוציליזם הדמוקרטי - באה מלב הדור ההוא בלי שום כפייה. למי מפריעה האמת? כמובן שהשחתת תוארה של ישראל אופנתית כיום. -
- 2.
- 1.