הפעמים שבהם התאהבתי בכלבים, היו דווקא בכלבות. הן כ''כ מקסימות, חכמות וטובות לב.

גם חתולות חמודות יותר מחתולים.

''הכלב אנוכי שאתה בא אלי במקלות ואבנים''.וזה ממש מוכיח את תרומתה של הערבית לשפה העברית המקראית ולמה שסמל הכלב בעיני אבותנו.גיחי גיחי גיחי כמו שאמרו בשנות החמישים....גם ''ילוקו הכלבים את דמו''מצביע על אותו היחס.יש אפשרות שבעבר רחוק מאוד לא התייחסו כך לכלב כי מי היה מסכים להקרא ''כלב בן יפונה''.והכי מצחיק הוא הניקוד שהעניק הבלשן הדגול למילה הערבית כלבה.KALBA (בדיוק כמו כלבה בעברית )ולא KILIBIA מאיפה ההמצאה הזאת?המוסלמים מתיחסים לכלב כאל חייה טמאה ''ניג'ס''בדיוק כמו החזיר.מכאן הפועל העברי הטהור ל''נג'ס''.כלב מסכן.לוואי שלבני אדם היו כמה וכמה תכונות כלביות בנות כלבים.

ולא זקוקה לשום שיפוץ אולי קצת רימונט בראש.באשר לרוזנטל הוא מתחזה קלאסי לבלשן.מעיז לקבוע מסמרות(לרוב שגויות) כאילו היה בר סמכא בערבית באנגלית וגרמנית.קצת אידיש מהבית קצת אנגלית מבית ספר תיכון ומחשב ביתי עם גוגל ברובריקת ה''מועדפים'' יועץ כושל לערבית והרבה חוצפה והרי לכם ''בלשן''.איפה הוא ואיפה אבשלון קור.אם הוא כזה חכם אז שיגיד מאיפה בא הביטוי המזלזל ''עלק''או ''אלק'' מאיפה בא הביטוי ''בסופו של יום''ושלא יגיד לי שזה תרגום מאנגלית זה כל אחד יודע,או ''יחדש''ויגיד שהביטוי חדר לראשונה לעברית בשנת ''פופציק''זה לא כל כך מענין.

היתי רוצה לראות איך יגיב הכותב אם גב' נכבדה תקרא לו ז י ן ?
המושג ''כוסית'' הוא גס , יש לי שתי בנות ואני מצהיר קבל
עם ועדה כי אם יהין גבר ויתיחס לאחת מהן כ''כוסית'' ..
יהיה לסנטרו מפגש אם אגרופי !

א. ''שלא נבח ולא חשף את בני ישראל כשהתארגנו ליציאה''.
לא נכון. בני ישראל לא יצאו ממצרים בהחבא אלא בגלוי, וממילא אין שום סיבה שלא לחשוף את התארגנותם. החשיבות באי-נביחת הכלבים היא בכך שאפילו בעלי החיים שדרכם לנבוח ולהפחיד, לא מחו בבני ישראל על כך שהם יוצאים.

ב. היחס בתרבות היהודית-אירופאית של המאות האחרונות לכלבים היה יחס של פחד וריחוק, והכלבים נתפסו כחיות מפחידות ומסוכנות, ששייכות רק לגויים. דרויאנוב כותב ש''יהודי שיש בביתו כלב, או שהכלב איננו כלב, או שהיהודי איננו יהודי''. קובי אריאלי כתב על צביה גרינפלד לפני מספר שנים שהיא איננה חרדיה, כי היא מחזיקה בביתה כלב.

המילה המדוברת נהגתה כבר בסרט ''יוצאים קבוע'' של בועז דווידזון שיצא לאקרנים בשנת 1979. ראה עוד בדף השיחה של הערך ''כוסית'' בוויקיפדיה.

איך יודעים הבלשנים שיש קו ישיר כפי שהם מציגים בין האטימולוגיה הכתובה לבין מונח כלשהו בשפה המדוברת ואיך הם יודעים שזה לא בא בצורה אחרת? אני יודע שאפשר לחפש ולמצוא את הפעם הראשונה בה מונח נכתב בכתב עט כלשהו אבל האם יתכן שאותו מונח היה בשימוש בשפה המדוברת הרבה לפני הפרסום בכתב עט?

האם יתכן שמונח מסוים הופיע קודם בשפה המדוברת ללא שום קשר עם מילון כלשהו או נגזרת של מונח משפה אחרת ורק אחר כך הבלשנים מצאו שיש קשר עם איזה מונח אחר המופיע במילון או בשפה אחרת? בסופו של דבר אם הדבר נעשה בשפה המדוברת הרי אין לזה שום עדות בכתב ובעצם מקור המונח נעלם או אפשר לתהייחס אליו רק באמצעות עדויות של אלה ששמעו אותו בתחילה.