למה מעלים גיבוב דברים כאלה לאינטרנט בכלל?

אני מסכים עם הסופר, ההשוואה בהחלט במקום.
אומנם הפלסטינים לא עברו מאות שנים של פוגרומים מחרידים ושנאה אנטישמית חסרת בסיס, אז מה? השנאה שיש בקולו של החייל שאומר ''ג'יב אל עוויה'' היא בהחליט תחליף ראוי.
יש כאלו שיגידו גם שמה שנעשה בשטחים אינו ניתן להגדרה כ''שואה'', ואני אומר - אז נכון שאנחנו לא מרכזים את הפלסטינים במחנות מעצר, מפשיטים אותם מרכושם וכבודם העצמי, מנפצים את גוגלגלות תינוקותיהם על הקירות, ממיתים אותם במחנות הגזים או במחנות עבודה ושורפים את גופותיהם. עדיין, החוויה של עיכוב במחסום או חיפוש בבית באמצע הלילה היא לא פחות טראומתית.
יתרה מזאת, לדעתי אין הצדקה למחסומים במקום הראשון.
בסדר, אז היה פיגוע התאבדות אחד או שניים, לינץ', פיגועי ירי. אז מה? להשליך מכמה אירועים ספורדים בעבר על העתיד? נו באמת, יש להסיר את המחסומים לאלתר. אין סיבה שאחמד משכם לא יוכל לעלות על אוטובוס ולקפוץ לדיזינגוף סנטר בתל אביב, או סתם לטיול בירושלים, אולי שוק מחנה יהודה, בלי לעבור את ההשפלה שבחיפוש הגופני.

למה הסופרים בשמאל הקיצוני מתעקשים להעביר מסרים בצורה עדינה ומרומזת, ולא אומרים בצורה ישירה מה שהם רוצים להגיד?
למה ללכת סחור סחור?

שימוש בשם סיפרו של גוטפרוינד ''שואה שלי''

רק זה חסר לנו - להכניס את הטמטום הזה לתוכנית הלימודים כדי ליצור עוד מחזור של אנשים אשר מאבדים אתך זהותם בקלי קלות וזכר השואה נישא בקלון על לשונם!
הקלות הבלתי נסבלת של השימוש בשואה - מרתיחה!
כל הקלקולים, ספרותיים, תרבותיים לא עובדים עליך ואת תקבלי כל זבל ספרותי אם הוא רק ישרת את המטרות הפוליטיות המאוסות שלך.
אם יש עוול -צריך לתקן אותו! אבל לא במחיר אבדן הזהות של מדינת ישראל וקיומה. לא בלבלת אף אחד כשכתבת בקורת על ספר בהוצאת עם עובד - אבל לבטח תפרסמי כל זבל כזה בהוצאה שלך, הוצאת כנרת.
את אשר איבדת בקלפי ובלבנו, את מנסה בכל כוח להכניס לנו בדלת האחורית. רדי לנו מהוריד!

לא קראתי את הספר.
שמעתי את הכותב ברשת א' של קול ישראל באחד הבקרים.
התמלאתי רחמים עליו. הוא חשב שהוא צודק, ובאה ילדה קטנה וזקן נווד וטרפו לו את הקלפים.
גם מבלי להסתכל על העולם בשחור לבן- לא כל מי שמשרת בצבא עובר טראומות, ולא כל מי שחווה מלחמה - לוקה בתסמונת הלם קרב.

חבל שאויבינו לא חושבים על ילדינו ועל זקנינו אך עוד יותר חבל שהם לא חושבים ילדיהם ועל זקניהם כשהם נלחמים בנו.
חבל שחיילים הנשלחים לבצע מעצרים בלילות - לא עוברים הכנה מנטאלית מתאימה - והטרגדיה האישית שלהם רק מזינה את האויבים שלנו.

אך מעבר לרחמים על הסובלים, אני חש בוז כלפי כאלו שבשם מוסר שאיננו קיים ממציאים סיפורי בדותות, ומוכרים אותם במטבע עובר לסוחר - כאילו הם אמת,ובכך הם הופכים שותפים בפועל לאלו החוברים להשמידנו, או להפוך את חיינו וחיי ילדינו וזקנינו כאן לגהינום.

ולא רק את כמובן. מחקר העלה שמעל 25% מאוכלוסיית העולם(!) לוקים בפגם שמונע מהם לעבד טראומות יומיומיות- אלה אנשים שנועדו מוחית ללקות בהלם קרב מן החיים האזרחיים (לא בהכרח בעלי עבר של שירות צבאי). לא כל שכן שהטראומות החמורות שהיהודים עברו גורמות ליהודים (לא מעניין כרגע אם הם מגדירים עצמם יהודים) בעלי הפגם המוחי הנ''ל, להגיב כמוך: במקום לתמוך במיעוט שחייו בסיכון כפי שאת מחוייבת מכוח זכויות האדם, את טוענת במילים כאלה או אחרות שהמיעוט הזה מזכיר נאצים. בושה לך. אך לא אשמתך- את לוקה בפגם מוחי מצוי.

המלצות בולשביקיות לספרות ''נכונה''
תישרפו כולכם