לפעמים שיר הוא גם השתקפות של פני הדור מעין תיאור מהימן של התקופה

הדור שלנו כבר בהחלט בוכה על אהבה שגוססת במקום לפרוח ולסגסג ואין הוא מסתיר את רגשותיו. האופנה איננה לבטא חוסר רגשות כמו בובה בחלון זכוכית שקופה ואין צורך להיות אדיש וגא.
ואולי הגבר בדורינו הוא גם אמיץ יותר ומוכן לעבור דרך חומת הערפל בכדי לפרוס בסופו של התהליך הינומה על ראשה של הכלה ולהגן על גביע פרח האהבה העדין לנצח
האם זאת הסיבה שהמשוררת הרגישה והמוכשרת לא ממשה את יכולת האהבה בהקמת בית עם בעל וילדים?



הערפל בינינו כחומה




נפרדנו כך, היטב היטב חרה לי

זאת הטיפה שעל ידי נותרה לי

טיפת סגריר ודאי היא לא דמעה.

לדור הזה הבכי הוא כלימה

הוא לא יבכה על אהבה גוססת

ביום הדין ובלילות החסד

אדיש וגא הוא לא יוריד דמעה.

נפרדנו כך: הרחוב המה המה

דחפני איזה הלך

ומנגד הערפל תלוי כהינומה

מאין בלבי חדווה חוגגת

אולי בכל זאת, זו הייתה דמעה''.

אמנם הספר אינו יצירת מופת כמו ''חיי נישואים'' של פוגלאבל הוא רומאן יפה ורגיש, ולי הוא הסב הנאה של ממש. כשאני משווה אותו לכל מני ''תגליות'' בנות זמננו, הוא ממש נפלא. תחשוב על מאיה ערד, אלון חילו ודומיהם, שזוכים בשבחים ובפרסים. איזו דלות לעומת כתיבתה של גולדברג. המבט המעמיק וכוח ההבעה הנפלא של גולדברג נמצאים ב''אבדות'' בכל דף. ממליצה בלב שלם.

יש לדעתך ערך ספרותי ליומנים שלה ?

תודה

לא היה צריך להוציאו לאור רק כי זה לאה גולדברג ואז לדון אותה לחומרה

לדעתי, רומן טוב, בנוי כהלכה, על אף שסופו צפוי למדי.טקטס שיכול לשמש כאמצעי לימוד ל''איך כותבים רומן''.

היא הייתה מאוהבת נואשות באברהם בן יצחק. לא? עליו היא כתבה את ''פגישה עם משורר'' כמדומני. אני מאוד אוהבת את השיר הזה של בן יצחק

אשרי הזורעים ולא יקצורו

אַשְׁרֵי הַזּוֹרְעִים וְלֹא יִקְצֹרוּ
כִּי יַרְחִיקוּ נְדוֹד.

אַשְׁרֵי הַנְּדִיבִים אֲשֶׁר תִּפְאֶרֶת נְעוּרֵיהֶם
הוֹסִיפָה עַל אוֹר הַיָּמִים וּפִזְרוֹנָם
וְהֵם אֶת עֶדְיָם הִתְפָּרָקוּ - עַל אֵם הַדְּרָכִים.

אַשְׁרֵי הַגֵּאִים אֲשֶׁר גֵּאוּתָם עָבְרָה גְבוּלֵי נַפְשָׁם
וַתְּהִי כְעַנְוַת הַלֹּבֶן
אַחֲרֵי הֵעָלוֹת הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן.

אַשְׁרֵי הַיּוֹדְעִים אֲשֶׁר יִקְרָא לִבָּם מִמִּדְבָּר
וְעַל שְׂפָתָם תִּפְרַח הַדּוּמִיָּה.

אַשְׁרֵיהֶם כִּי יֵאָסְפוּ אֶל תּוֹך לֵב הָעוֹלָם
לוּטֵי אַדֶּרֶת הַשִּׁכְחָה
וְהָיָה חֻקָּם הַתָּמִיד בְּלִי אֹמֶר.

אפשר היה לחגוג 40 שנה למותה קצת אחרת, ואני לא מתכוונת לרשימה של יגיל אלא להוצאת ספרית פועלים השייכת כיום לקיבוץ המאוחד.

בוא נגיד שאלחנן קרון, גיבור הרומן ''אבדות'', הוא משורר גרוע לעומת לאה גולדברג שהמציאה אותו.

''סמטאות'' של אלישבע, לוקח את ''אבדות'' בכיס הקטן. רומן הרבה יותר אחיד שמעמיד עולם.

אתעלם מכתב היד כמו שעשתה המשוררת

גולדברג הייתה יוצרת גדולה. אולי יכולת להיות קצת יותר סלחן כלפיה.

אני חושבת שהרומן דווקא משתפר קצת לקראת סופו כי הוא חי ויש בו דיאלוגים פילוסופיים יותר, אבל כללית מסכימה איתך שזה לא זה, ואם זאת לא הייתה לאה גולדברג אף אחד לא היה טורח להוציא את זה.

''אבדות'' רומן שלא פורסם ביוזמתה - לא.

צודק המבקר הזה. ספר חלש של גולדברג שעטפו אותו במאמרים מכאן ומכאן ובמיני גרסאות ומראי מקום, אבל הרומן מאוד חלש. ממש חיוור.

אני בהחלט נמשך אליה!

אני אוהבת את שיריה של לאה גולדברג. לא רוצה לקלקל לעצמי ולא אקרא את הספר הזה. סומכת על המבקר.

אני דווקא אהבתי את הספר.