בשנה שעברה זכה באוסקר לסרט הזר הטוב ביותר הסרט היפני, ''פרידות'', שאמנם התיימר להיות אמנותי במידה מסוימת אך כוון מפורשות לקהל ההוליוודי. למרות הנושא הכבד כביכול והטיפול במוות, הפורמט הזכיר סרטים בריטיים מהנים ונוחים לעיכול סטייל ''בילי אליוט''. בקיצור, לא היה מדובר בסרט יפני טיפוסי.

לעומתו, ''ואלס עם באשיר'', שהיו מי שהשוו אותו ללא פחות ולא יותר מאשר ל''ספרות זולה'' האלמותי של טרנטינו, היה מועמד לפרס אך לא זכה. אמרו שהסרט הדוקומנטארי הזה מביא איתו חידוש קולנועי/אמנותי מרענן ותורם לשכלול האמירה הפילמאית לא פחות מהסרט המצוין ההוא. בקיצור, ''ואלס'' הפסיד בקרב על האוסקר כי היה אינטליגנטי וחדשני מידי, וכך גם בכל האמור ל''עג'מי''.

גם הסרט הזה קצר את מחמאות המבקרים שהשוו אותו אפילו ל''תמונות קצרות'' של רוברט אלטמן. המשחק הבתולי והמדויק של השחקנים האנונימיים, העריכה המסתורית, הקפיצות בזמן והלוק הדוקומנטארי הם אלו שהביאו את הסרט עד הלום ואולי עוד יביאו את יוצריו אל אולם הטקס, אבל אלו גם הסיבות מדוע הפרס יינתן בסופו של דבר לסרט אחר. ואולי זו בכלל מחמאה להיות רק מועמד. תחשבו על זה.

עג'מי סרט אדיר.
נציג מעולה לקולנוע הישראלי. לתרבות הישראלית.
מי שעושה את התרבות הישראלית הוא השמאל.
מי שעושה את הכלכלה, את ההיי-טק, את המשפט, את התקשורת, את האקדמיה והבידור - ומרוויח על זה טוב מאוד תודה לאל - זה השמאל.
הימין? נבער, תקוע בדת העתיקה שלו, תקוע בשטחים, מתעקש לעשוק את הערבים ולגזול להם את הקרקע. מתפארים באחוזי גיוס לצבא, כי זה המסלול היחיד שהם מכירים: נשק. או להיות עקרת בית עם 10 פרזיטים שהולכים לכולל.

שתהיו לי בריאים. ובהצלחה לעג'מי.

יהיה חבל מאוד אם יזכו.
כל הסרטים בארץ, הם פרו ערבים ואנטי ישראלים באופן מובהק, המעוותים מציאות בצורה לא פרופורציונלית, וזאת בגלל שהמימון שלהם מגיע מצרפת ומגרמניה. אחר כך הם זוכים בפרסים מטעם אותם אנשים שמימנו אותם, באורח פלא.

אפשר לעבוד על חלק מהאנשים חלק מהזמן, אי אפשר לעבוד על כל האנשים כל הזמן.

האם סרטים שמציגים את חיילי צהל לא כרוצחי ילדים, למשל, או סתם סרטים שאין בהם ערבי ששוכב עם יהודיה, מסוגלים לזכות בפרס כלשהו? האם סרטים כאלו בכלל יכולים להיעשות מלכתחילה, לזכות במימון? התשובה היא לא.

אבל מי אנחנו שנתלונן על קרנות מאירופה, כאשר הקרנות בארץ, שמקבלות מימיון מהמדינה, כלומר על ידי האזרח משלם המיסים הפראייר שמממן את הוצאת דיבתו בידי הבמאים האליטיסטים השונאים אותו כל כך, אותן הקרנות מממנות גם הן את אותו סוג סרטים.

ואחר כך אותם אנשים מתפלאים שהקהל בארץ לא אוהב את הסרטים שלהם.

נקווה שנכנס!