כי הרי ברור שכל מהות הספר היא המילה ''שוקת''... קצת כבוד למי שעשה לא פחות מהמתרגמת ותרומתו לחויית קריאת הספר לא פחותה מבחירת המילים (המוצלחת, איני מזלזל). ציינתם את מוטיב שינוי הצבע כאילו הוא נהגה בראשו של פושקין עצמו ולא כאינטרפטציה של המאייר כדי להעביר מסר כלשהו.
אגב שפה מליצית - למה להתשמש בקלקול המחפיר ''יהיה'' לגוף ראשון?