כתיבה וראיון באיכות נמוכה ביותר. אני מופתעת לקרוא רמה נמוכה כזאת של כתיבה ומופתעת עוד יותר מכך שלמעריב יש במקומון זמן חיפה את כתב המוזיקה הישראלית,חן לב, שלדעתי הוא מבין כתבי התרבות המובילים בארץ- שמחובר היטב לסצנת השוליים של המוזיקה הישראלית ולצד זאת גם לצד המיינסטרימי שלה, שבכל שבוע כותב יופי של דברים בטורים שלו- ואף אחד לא מוצא לנכון לפרסם את הראיונות המדהימים שלו באנרג'י? אני די בטוחה שאם חן היה מראיין אותה, התוצאה הייתה שונה- ואגב כבר בדצמבר 2008 הוא ראיין את נורית גלרון לקראת מופע שערכה באזור חיפה ובה כבר קיבל מידע ראשוני על האלבום הזה וכתב על כך.

מרגש שעוד עושים כאלה דברים בתקופה שהתרבות הישראלית מתדרדרת
כל הכבוד לנורית ולנתן זך
אקנה את הדיסק.

איך נותנים לאחד בשם סוויסה לראיין זמרות אשכנזיות?

השיר הזה הוא דוגמא לכך שמוסיקה לא תמיד הולכת עם שירה. זך אף פעם לא היה נחמד למלחינים. הטקסטים שלו כמעו תמיד חסרי קצב, סדר, ''הוק-ליין''. משום מה, למרות זאת, הוא זכה לפירגון רב אצל מלחיני האיכות בעבר. ההלחנה כאן נלחצת על הטקסט, מנסה לעשות סדר מוסיקלי ללא הצלחה. לכן נשאר שיר קשה לזמזום ומורכב מידי. וכפי שאמרתי - השירה והעיבוד נותנים קצת סומק בשיר הלא-כל-כך טוב הזה.