אבל הם חוזרים על עצמם ולא באמת חושפים דבר וחצי דבר על העשייה האמיתית. לא מעניין אותנו הקוראים לקרוא את הביוגרפיה של הזוג ורטהיים-שעל, אותה אנחנו יכולים למצוא במקום אחר. כאן היתה הזדמנות לומר משהו אמיתי, לשאול שאלות או לספר דבר שטרם סופר ובמקום זאת התחושה היא ש''נמרחו'' שלושה טורים כשבכל טור זה אותו טקסט ''ראיוני בסיסי'', כיצד התחלנו, הו זה כל כך כואב ללמוד מחול (אנו יודעים!) והנה - הופ - הגיעה בכורה,כלומר תרגיל יחצ''ני מתוזמן היטב וזלזול עמוק בקוראים.ישנם עוד נדבכים למחול מלבד הסיפור הידוע מהסטודיו לבמה לפרס הראשון בתחרות. ובטח ובטח שלעשות יחצ''נות במסווה של מאמר זה לא פחות ממבזה. יכולת להתאפק. אם היינו קוראים ומתלהבים כבר היינו מחפשים את ההופעה הקרובה. חבל נורא.