800 אזרחים (כלומר - בתקופת המדנט - נתינים) שנהרגו מאש מתוך ישובים ערביים או על ידי חוליות לוחמי-צדק-פרה-נקבה, תרמו את שלהם ל''הפרדה'' ''מידור'' ''הדרה'' ו''קלסיפיקציה'' של המרחב. אינני זוכר ולו יוזמה אחת מצד הערבים לקראת דו-קיום, ואילו מצד היהודים אני זוכר את ''ברית שלום'' ויש עוד יוזמות. אלה אמנם לא התקבלו על ידי הממסד הציוני בהערכה יתרה, אבל משיקולים הקשורים בבניית הלאום. הבעיה עם אזולאי, שהיא אולי מבינה בתיאוריה של הצילום והאמנות (למרות שעם כל הכבוד שום כתב-עת אקדמי רציני או פרופסור חשוב לא מצטט אותה) - בהיסטוריה היא לא מבינה כלום, למעט ידע כללי שאינו עולה על ידיעותיו של פעיל זוטר בעמותות ''זוכרות''. וביקצור, מותר לה להגיד מה שהיא רוצה ללא שום ביסוס אמפירי. וכמו שאמרו המגיבים לפניי: ''בלה, בלה, בלה, בלה 1948, בלה, בלה''.

אזולאי מתעלמת מצווי הקוראן, על פיהם לא יהיה שלום בין מאמינים ב''דת הנכונה'' (-האיסלם), לבין הכופרים (-כל האחרים). והערבים כאן, בין שהם פלשתינים או ישראלים או אחרים, לעולם לא יעשו שלום עם היהודים, ולעולם לא יסכימו שארץ ישראל תהיה יהודית.

בלה בלה נכבה בלה בלה בלה