כמה מן השירים של דניאלה ספקטור מחלחלים לאט לאט, ועובדה זו לגמרי מעידה על טיבם. אני התאהבתי בכמה וכמה מהשירים באלבום. יש שם כמה לחנים שנשארים איתך הרבה זמן... עם זאת, הייתי רוצה לשמוע עוד גוונים במוזיקה שלה- אולי, כאלה שמביאים אנרגיות קצת אחרות, קצת פחות אפלות בתחושה. משהו כמו, פחות ''אביתר הישן'' וקצת יותר ''אביתר החדש''. אלבום טוב בסה''כ צריך להביא את המאזין לקטרזיס.לדעתי, להצליח לעשות את זה- זו אמנות ברמה אחת מעל. דניאלה ספקטור מוכשרת ויצירתית באופן מפתיע ומעודן, ואני מאחל לה תמשיך בדרכה עד שתחלחל ללב הקונצזוס, ואין לי ספק ששיריה יעשו את דרכם לליבם של עוד הרבה אנשים.