נהננו מאוד.

יושרן של תוכניות הטלוויזיה? הרי מדובר בתוכנית טלוויזיה!! קשה למצוא איש אשר יטען שמדובר במדיה הפונה לאינטלקט בצורה נטולת כל אינטרסים. אם בכלל. ביחס לשאר הזבל שמשודר בימינו ובייחוד הפליקים מעוררי הבחילה של הכביכול ריל.ט.י.וי, הרי שזכינו לפנינה קטנה שקרובה ככל הקיים לכנות משעשעת ומעניינת במיוחד. אהוי! זה נעשה כבר בעבר, ולכן תוכל להיות כנות מלאה כיום? חח, כאילו שבעבר זה לא היווה בעיה. וכאילו שהעבר הוא אשר מכתיב את טיבן של יצירות היום.
יישר דרך

יש עצב ''נורא'' בתוכנית הזאת, ממש מתמכרים לו; רק חנה והחברה שלה הביאו משהו מקורי יותר. הבוגרות מזייפות, מחפשות בתוך עצמן מודעות לעניינים שגרתיים שיכולים להיות להיות חביבים למדי, אבל לא מעניינים את כל העולם. דורון צברי אמר שהוא מחפש משוגעות: זה בסדר, אבל מסתבר שאפילו הן לא מספיק מעניינות לאורך זמן.

לדעתי אם הכותב היה מסתכל על חייו מהצד, הוא היה אומר שגם חייו הם זיוף.
אני איכשהו התחברתי ישר עם התוכנית והדמויות.

דנה ספקטור היא אישה מאוד מוכשרת (אין שבוע שאני מחמיצה את הטור שלה בעיתון), גם מירי חנוך פילוסוף היא אישה מרשימה , אהובה ומבריקה, אלא שכשגוררים את שתי הנשים המצוינות האלה מהבתים האולטרא מעוצבים שלהן ונותנים להן לעשות בלוג מצולם על החיים האמיתיים , התוצאה היא זיוף ענק., עד כדי כך שצורם להסתכל.

גם אחרי חמישה פרקים בהם צפיתי עדיין לא מצאתי בקטעים בהן הן מופיעות אפילו רגע אחד של אמת, רגש, או סליחה על הביטוי :אותנטיות. מה שכן קיים הוא ניסיון קדחתני , מיוזע , ופומפוזי של ספקטור להוכיח שהגשימה את החלום הישראלי האולטימטיבי : בית יאפי, ילדה בלונדינית , קריירה נוצצת , ובעל בהי-טק , ומפגן ראווה פוטוגני של חנוך שמראה לכולם דרך המריבות השנונות עם בן זוגה החתיך כי היא אישה נחשקת, יפה ונאהבת בטירוף.(עד כדי כך שהבנות שלה נרתעות ממפגני התשוקה הפומביים).

במין משחק לא מתוחכם של הפוך על הפוך , ובמסווה של כאילו חשיפה של רגעי הקושי, המריבות, והקיטורים קיבלנו על המסך שני פמפלטים נוצצים של יחסי ציבור, הכותרת של הראשן היא : תראו כמה הצלחתי, נה נה נה נה , ושל השני: ראיתם כמה בן הזוג שלי חושק בי? מדהים לא? .

אני אישית דווקא אוהבת אנשים שבמסווה של קיטורים ופתיחת פצעים בעצם הכי משוויצים, זה מאוד שקוף, ולכן בעצם גם מאוד נוגע ללב, אפשר גם להתחכם ולומר שבעצם החשיפה האמיתית פה היא של הצורך הנואש כל כך של שתי נשים כל כך מוצלחות להעביר את המסרים הכי נבובים ופלקאטיים הלאה, ( מסרים להם הן עצמן בזות עד עמקי נשמתן המורכבת), אבל זה כבר ספור אחר, מה שחשוב הוא שהתוצאה של הקטעים בהן הן משתתפות מאכזבת, לא מרתקת. צפויה, והאמת אפילו קצת טרחנית.(מקווה שלפחות הן קיבלו מספיק כסף בשביל זה )

דנה ספקטור ומירי חנוך לא אשמות , גם הבמאי המעולה דורון צברי ועורכי וידאו המוכשרים שגויסו לסדרה., כולם עשו עבודה מצוינת , תראו למשל איך הכישרון הענק הזה בא לידי ביטוי בסיפורה של חנה (16) , תיכוניסטית רוב השבוע, ואשת מכירות ביום שישי , שכל דקה איתה מפוצצת את המסך בטונות של עניין, רגש ומשמעות.

הבעיה היא כנראה בפורמט, גם דנה וגם מירי הן נשים מפורסמות, ומה לעשות? שתיהן גם פולניות חכמות שמודעות לעצמן, שתיהן מבינות שמדובר בסך הכול בסדרה שתחלוף, ובסדרה כזאת אי אפשר באמת להיחשף ולהתבזות. אפשר לשחק, להצחיק, לילל קצת, בגבולות הז‘אנר, אבל זהו, את הסיפורים האמיתיים אין בררה אלא לשמור לפסיכולוג או לחברים הקרובים, (צריך כנראה להיות באמת אדם חסר מודעות, או כזה שממש לא איכפת לו מה אומרים, כדי להציג בפני כל עם ישראל את הבעיות האמיתיות, וחסרות מודעות כנראה הן לא.).

כשאתם רואים את הסדרה, ואני בהחלט ממליצה לראות אותה,( בכל זאת לא בכל יום צוות מצוין כל כך של במאי ועורכים משתפים פעולה), תעשו לעצמכם טובה, תריצו קדימה במהירות את הקטעים של ספקטור וחנוך ותתרכזו בשאר הדמויות, הן אולי פחות נוצצות, אבל הן אמיתיות, מעניינות ומרגשות. וחבל שתחמיצו אותן רק בגלל שהיה צריך מטעמים של יחסי ציבור להכניס גם סלבז.

חוץ מזה , חבל שבעקבות הסדרה תחשבו על ספקטור וחנוך דברים לא טובים, הן באמת מוכשרות, מבריקות, שנונות, מקסימות ואמיתיות כשהן לא על המסך, אל תתנו למה שאתם רואים לבלבל אתכם.

לא קוראת טוקבקים
ראיון על התכנית:
http://www.mako.co.il/entertainment-tv-media/tv/Article-6bbeaf75f4a4221016.htm

זה בכלל לא רלוונטי אם הבנות שבויות בדימוי של עצמן, (והרי מי לא שבוי בדימוי של עצמו?), הסדרה מרתקת!!!, על הבימוי והעריכה הנפלאים, הדמויות המרתקות והיכולת להתחבר ולהזדהות. זהו ריאלטי במיטבו!. וגם אחרי צפייה חוזרת בפרק הראשון נשארתי מחוברת ומרותקת. אומנם, גילוי נאות, אני מכורה לדנה ספקטור ולטורים שלה, אבל גם הדמויות האחרות מייצרות עניין וחומר למחשבה. פשוט מרתק. אין לי אלא לסכם ולומר, מר שניידר, אתה לא מחובר.

פרק ב' (מישהי בשם חנוך עם ההוא שמבשל) וקצת שעמם הבחורה שמנסה למתג את עצמה דרך האינטרנט שלא היתה מעניינת במיוחד, אבל חוץ מזה היה מאוד מעניין.

ודנה, החיים שלך דבש. אהבתי את הכנות שלה, ואת היחסים שלה הן עם בעלה והן עם חברה שלה, אבל היא באמת שצריכה להעריך איזה בעל מדהים יש לה ואיזה חיים טפו טפו טפו, נפלאים.

דנה ספקטור צילמה את שגרת חייה לאורך שני פרקים ונראתה די מאושרת. צחוקים עם הבעל, עם הילדה, עם החברים, וזאת לאורך כל שעות היום. היא נראתה לי בהחלט מסופקת מחייה ואפילו מאושרת.
ואז בסוף הפרק השני, היא נתנה נאום על תחושת גיהנום, נאום שסתר ל-ח-ל-ו-ט-י-ן את כל מה שראינו קודם לכן! היתכן שהיא קיבלה הוראה מהבמאי להראות חוסר שביעות רצון כדי שהסדרה תהיה מעניינת? נראה שהיא בעצמה נזכרה פתאום שאנשים אוהבים ''מעניין'', כמו הטורים שלה בעיתון,

אצל חנה רטינוב לעומת זאת, היה בהחלט מתאם בין תחושותיה והדברים שאמרה למצלמה לבין שגרת חייה, ולכן לדעתי אצלה הכל אותנטי ואמיתי.

המסקנה שלי: אנחנו רוצים לראות אנשים אמיתיים. לא בכדי כל סדרות הריאליטי כל כך מצליחות. אנו רוצים לראות איך חיים, מתנהגים וחושבים אנשים רגילים כמונו ולא אלה שתמיד בעין התקשורת.

אולי הכי מדויקת שכתבת (לפחות ממה שיצא לי לקרוא, ויצא לי). עלית בדיוק על הנקודה - בריאליטי לפחות מביאים אנשים שפחות מודעים לעצמם או למצלמה, או שמחכים מספיק זמן כדי שאנשים יתרגלו למצלמה ויתעלמו ממנה, אבל כאן אין שום אמת. יש אנשים שמסננים את התדמית שלהם לפי מה שמתאים להם שיחשבו עליהם - או מה שהם חושבים על עצמם - ואת השאר זורקים החוצה, תרתי משמע.
לא הצלחתי להבין לגמרי למה הסדרה לא מרגשת אותי, עד שניסחת את זה בצורה בהירה וחדה. תענוג.

האמת היא לגמרי יחסית וחלקית אין ספונטניות ואין אמת זה די זיוף למען האמת.
וחוץ מזה דנה היא בלי שום קשר מקסימה שנונה טובת לב ואדם מעניין ביותר רק חבל שהיא עצובה רוב הזמן ולא מסופקת דווקא החיים די מחייכים אליה..

אני לא יכול לסבול אותה!

תוכנית מצויינת שמדברת על כל הדברים שכל הנשים עוברות בשלב זה או אחר, לא פלא שגבר לא יבין ויכתוב ביקורת כל כך רדודה. דנה נפלאה ויפה אמיתית. וכמה טוב היה לגלות את אלכס..תכננתי לראות פרק אחד ונסחפתי ל-4 פרקים ב- VOD עד 2:30 בבוקר. כל הכבוד.

עוד אחת מיני רבות של האדרת האני של כל אחד ואחד מהמשתתפות.

דנה הפרפקטלי,
ליאת הכמעט
עוד אחת בדרך לשלמות
ואחת שהיא סינדרלה כזו

מספיק עם המגירות של המושלמת לטוב ולרע יש עוד חיים מסיפורי סינדרלה

סוף סוף מישהו מעז להגיד את זה בקול - כן, מעניין אותי לראות יום בחיי יוסי שריד, או פייגלין, או לראות סדרה שעוקבת אחרי שי אגסי שמנסה להפוך את החיים של כולנו לקצת יותר טובים.
אבל ליאת בר און? דנה ספקטור? אליזרין? למה שאני ארצה לראות אותן? מה הן כבר עושות חוץ מלחשוף את חיי המין שלהן בפומבי?

אז תודה לך אסף שניידר, שכתבת בצורה מדויקת ורהוטה את מה שאני טוען מאז שהסדרה הזו עלתה לאוויר...

אם תשים לב , יש שם המון צילומי השלמה
של מצלמה נוספת, שצופה על הסיטואציה
וצילומי אווירה. גם העריכה עושה , כמובן , מניפולציה בחומר ומחברת קצוות שונים בתוך צילומי כל דמות ובין דמות לדמות.
.בסופו של דבר מדובר בסדרה תעודית על חמש נשים , כשהמונולוג המצולם הוא מוטיב סיפורי ולא המהות של היצירה.

הבעיה היא שזה מעיק על מי שנאלץ לחיות בסביבתם.

גם אנשים שחברים או קולגות של ציניים שחושבים שהם שיא השנינות.

בסופו של יום, נשארים אנשים מרירים שמוציאים את התסכול שלהם על הסביבה בציניות שלהם וזה פשוט מעייף.

ואני מכירה היטב ואוהבת את הגירסה האמריקאית ובכל זאת חושבת שהגירסה הישראלית היתה מצויינת..

וכן היא אישה קרה ומסכנה מאיה.
לגדול עם אם קרה...ילדה שבא לכווצ'ץ מאהבה הולכת לישון בלי נשיקה וחיבוק של ''לילה טוב''???
ועוד לתעד זאת?
אין לך בושה דנה???

ראי את הבחורה בת ה-16 שכמהה לקשר ואמא שלה קרה ומנוכרת.
ראי דנה מה קורה לה?ואולי תתעשתי.

אבל ''מחלת קרי ברדשאו'' מאמללת את דנה ומכאיבה לה, ועכשיו גם לא' האומלל ולבת שלא עשתה דבר רע וצריכה לראות את אימא דוחפת את העגלה בפתיח. אלוהים, יש טיפולים לזה! דיכאון נרקסיסטי או מה שזה לא יהיה, כל כך שובר את הלב, לראות אישה מבריקה עם מודעות עצמית שלא מצליחה להתבגר ולהתגבר. אלכס, איך אתה יכול לשאת את זה?
ליאת, היזהרי ממה שקורה לדנה, מהטעות הזו, כי בעיתון או בבלוג זה מקסים, אבל במצלמת הוידאו זה נראה חולה. כל עוד אתן רווקות מהגגות זה קסום ומענג (וגם מתיש, בואי נודה) אבל עם משפחה זה כבר נראה חולה, חולה חולה. ליאת, את מקסימה ומרשימה, אבל היזהרי. זה נגוע, זה מחלל נשמות ברמה הכי בסיסית, זה מריח רעל נפשי רע ומסוכן, לחיות את החיים כפאנץ' או כמטפורה בטור.

לפחות לעשות מזה כמה גרושים כדי לסגור את המינוס.
היי! אני עשירה.