התניה פבלובית לגמרי. הקול שלו והשירה השמיימית היו חלק מילדותי, ואני לא מרוקאי. בעיני הוא היה אחד מפלאי תבל. כשפגשתי אותו כאדם מבוגר, נדהמתי מהחום ששפע, מנימוסיו, מההומור שלו, מהקסם השקט והכובש. בכל חברה אחרת מתת האל שקיבל היתה צריכה להרים אותו לדרגה של אדם-על שלא צריך להיות טרוד בענייני פרנסה, אבל הפרנסה כן הטרידה אותו. הוא גלה מארצו ומתרבותו כמו ישראלים מוכשרים רבים שהבינוניות והפרוטקציה השולטים פה דוחקים בהם ללכת. הוא הביא למדינה תרבות, שזה משהו שהמדינה מחקה לגמרי בניסיון לבנות כאן חברה חדשה. קיבלנו חברה ברברית, כוחנית, לא צודקת, שמתגמלת בנדיבות אמני ממסד שאיש לא יזכור, ומוחקת, פשוט כך, כשרונות אמיתיים. בעיני הוא אחד מאושיות המדינה הזו. כמו בן גוריון ובגין במדינאות, כך ג'ו עמר בתרבות. תהיה רוחו ואמנותו תמיד עמנו.