אורנה בן דור היא אחת הבמאיות הנפלאות שיש לנו וחבל שאינה עןשה מספיק סרטים ותכניות דוקומנטריות היא נפלאה ומוכשרה למרות ועל אף אמה.

מתי יוקרן בשנית הסרט?

כנות וכישרון שווים הרבה

לאורנה היקרה
איזה אומץ יש לך לעשות סרט כזה.
נמשכתי כמו מגנט להקשיב לך לאימך ולביתך.
לא יכולתי להתנתק לרגע . רמה גבוהה, עומק,
קשה וכבד אבל חזק ואיכותי.
כל הכבוד לך.
בברכה,
אילנה פלד
תל אביב

סרט מרגש עשוי באיכות נדירה. קטעי האנימציה
והדמויות שנהפכו לציור דומם אומר הכל.
מגיע לאורנה כל התשבחות וגם לפסיכולוגית שנמצאת כאילו ברקע אבל יש לה משמעות עצומה.
שווה לראות עוד פעם ועוד פעם. חשבתי על הסרט.

מדהים נוגע ללב,

מרגש נוגע ללב,אמיתי

אהבתי עד דמעות

תודה

התרגשתי מאוד מסרטשל אורנה,אמנם ילדותי קצת שונה אבל מצאתי את עצמי בסיפור שלה . לצערי אין משפחות שמחות !תודה על דיוק וחידוד הרגשות

לאורנה,הסרט שלך גרם לי להזדהות רבה מבחינת הנושאים הבאים:הכאב והכעס כלפי האמא.
הבעייתיות שלנו כאמהות.הצורך שלנו באהבת אם ובמשפחה.ההסתגלות,ההשלמה והיכולת למצוא צורה חדשה של ''משפחה''.הסרט טוב גם מבחינת הביום והתסריט עצמו.(כן גם איך שאנו בוחנות עצמנו כאמהות שלא נעשה את אותן הטעויות ושלא ניצור את אותם החסרים שהיו מנת חיינו)
החרדה מהמחלה הזו שמתחוללתץ במשפחה ואשר יגורת בא,אבל גם הגבורה של המשפחה הזו להתגבר על הדברים הנוראים והקשים שקרו.היכולת לסלוח,להבין ולראות את הצד השני של טבע האדם והנסיבות שמובילות אותו להתנהגות.היכולות להודות בטעויות.והסליחה עליהן.היכולת לאהוב אהבה מאוחרת.הסרט שופע בתכנים ממשיים שקורים במשפחות רבות.
היה מרגש ביותר.
בכבוד (הרגשתי קירבה אליך אורנה בכל מה שעברת.בתיקווה שאת בריאה )
טובה

כי אף פעם אין מה לשדר, וחומר 'סנסציוני מדגדג' תמיד עובר בהצלחה את הצנזורה הצהובה שמנחה את השידורים ללא הבדל ערוץ. חומרים כאלה משודרים לילדים בבית, ולא תועיל הטענה המתחסדת שזה 'לא משודר בשעות הצפייה של ילדים'. המדיום נלחם בכל כוחו הבלתי מוגבל נגד הזכות לפרטיות, וגברות משכילות משתמשות בבעיותיהן הפרטיות שהן תמיד פרטיות (גם אם אחרים שותפים להן), על מנת לשרת את המדיום במלחמתו לחיסול הפרטיות על גב מיגזר הילדים. הטלויזיה משרתת את צורכי חברות הענק, לחנך דור חדש להעדר פרטיות על כל המשתמע מכך: מגמה לביטול זכויות האדם. על כך ברור שאיש לא ישאל שום שאלה.

כל מי שהיה לו אם או אב, בן או בת, ירוויח המון מהחוויה שבן דור ךןקחת אותנו אליה. מומלץ בחום!

ככל שאני מעמיקה אני מגלה, שיש קשר ביתיאוריות מפגרות לטוקבקיסטים משועממים - get a life, loser

חיי משפחה עלובים,מתוחים,כואבים קרים מנוכרים ובעיתיים.
הכעס והשנאה ברמת הפרט הופכת להיות כעס ושנאה ברמת הכלל..

''אמא '' חרא= מדינה ''חרא''

קיבוץ חרא= דת חרא

זוגיות חרא= צה''ל חרא

משפחה חרא= מתנחלים חרא

רעיון לדוקטורט.

הייתי ברוגז עם אמי רוב חיי הבוגרים, וכנראה שאמשיך להיות. הפחד הכי גדול שלי שיהיו לי יחסים כאלה עם בנותי.