האם הכוונה היא בעיקרה לתת עדיפות לכתיב העברי המלא, על פני הכתיב החסר?

כמספרת סיפורים אני מדגישה את השפה העברית שלי ומשתדלת לספר לקהל שומעיי בעברית צחה ותקנית.אני מדגישה את החית והעין .מזהים אותי כמספרת ירושלמית אמיתית בגלל ההדגש על עברית צחה.וזה כמו שאומרים ''עובד''.קהל מגיב על עברית טובה תקנית ודגושה.אבל, לא פעם נדמה לי שאני נשמעת מיושנת או לא עדכנית בעברית כפי שמדוברת ע''י קריינים בתקשורת או סלבריטי שאחריהם נוהה הקהל.הלוואי ויקראו את הספר שלך אותם שנותנים את ''הטון''ויפנימו ולו קצת דייני.
יישר כוח על מה שאת עושה.את אישה יקרה .
בתיה חרמון מספרת סיפורים ירושלמית.

לדר' צבעוני הידע הגדול ללמד ובספרה יש חומר חשוב בהחלט. אני יכול להצביע באותה מידה של חשיבות גם על ספרה ''עיין ערך עריכה'' שגם כאלה החושבים עצמם לעורכים יוכלו ללמוד ממנו.
אני אישית נהניתי מאוד מהעריכה שעשתה לספרי האחרון, ''שמועות על אושר'', ואני יודע שאחת הסיבות להצלחת הספר אצל הקוראים היא הקפדתה על כתב היד.
מאחל הצלחה רבה.

יפה דרשת , תמשיכי ותצליחי

בתור חובבת לשון עברית (אבל לא בהכרח משתמשת מקצועית (-: ) הספר נשמע לי מסקרן מאד.
יהיה מעניין להציץ בו, ואולי באמת הוא יתפוס בתור ספר-עזר לכל סופר עברי...
בהצלחה

מזל שיש אותך

It is a very good idea to write such a book. However, Kestner's first name was Erich (not Erik ) and lesakel should be written with a Caf and not a Kof as appears in the article