לקרוא ספרים של מאות עמודים ממסך. צריך לזכור שמה שקרה במוסיקה הפופולרית די הגיוני. מדובר בשירים של דקות ספורות. ההשוואה צריכה להיות אם כבר מול שוק המוסיקה הקלאסית. ושם נדמה שהפגיעה לא קשה כמו בשוק המוסיקה הרגיל.
גם עכשיו יש ספרים שזמינים ברשת. לקרוא 400 עמוד ממסך, כל מסך, זה לא הדבר הכי נוח בעולם. זה פשוט לא כזה כיף. אולי לפורמטים מסוימים של ספרים זה מתאים.

ספרים זה טוב, לא משנה אם הם מודפסים על קינדל או על ביצת קינדר. יכול להיות שדפי הנייר ישארו לנצח, אבל המגמה הדיגיטלית ברורה ומובהקת והיא גם עתידה לנצח, אנחנו אוהבים את הכל כאן ומהר ורצוי בחינם. מוסיקה וסרטים כבר מזמן ברשת, אז למה שהספרים יהיו יוצאי דופן.
ברור כבר לאן העולם הולך, מה שצריך לעשות זה למצוא פתרון הוגן לפרנסתם של היוצרים. נדמה שבמוסיקה ובסרטים כולם בינתיים מרוויחים. מי יודע, אולי זה יקרה גם בספרים.

מאמר מטופש ומזיק. מי שחושב, כמו הכותב, שסופרים, עורכים ושאר בעלי מקצועות (שלא זקוקים בהכרח לנייר) לא זקוקים גם לכסף עבור עבודתם מוזמן לדמיין לעצמו עתיד שבו המדיום הספרותי המרכזי הוא סיפורים של מאה מילה באס אם אס. את זה באמת אפשר לייצר בלי שום מאמץ.
הורביץ עושה מלאכת קודש, וכדאי שכל מיני חובבי אינדי למיניהם לא יפריעו לו בנסיון להיות מגניבים ועתידניים לרגע.

ולכן הקינדל הוא לא תחליף מושלם. לספרים לא יהיה מחליף בשנים הקרובות (בדיוק כמו שפעם חשבו שספרים על קלטות - קריאה משמיעה - יוכלו להחליף את הספרים הרגילים. איפה הם ואיפה אנחנו היום).