א.''...המדקלמת את הררי הטקסט...'' הלמשחק רגיש, עשיר בניואנסים, לעיתים מופנם, לעיתים סוחף, מהורהר, מדוייק, משעשע, ועוד ועוד תוכל לקרוא דיקלום?
ב.הפרגמנטאליות היא אחד מעקרונות היצירה עצמה, ודוקא עניין זה מצא ביצירה התיאטראלית הזו בטוי ויזואלי צרוף, מזוכך, פיוטי... אפשר לומר שירה חזותית.
ג.ה''גימיקים... משרתים את הסיפור'': חבל שהיצירות הויזואליות נחוו על-ידך כגימיקים. כמובן שהם לא משרתים, הם היצירה, שבמקרה זה אפשר לקרוא לה תיאטרון אחר, טוטאלי.

התחושות היו מעורבות, חוות הדעת חד-משמעית:''אורלנדו'' היא בעת ובעונה אחת הצגה מרהיבה, אך היא גם, ובעיקר, אחת המשעממות שראיתי אי-פעם. שילוב מתמיה בין תוכן טרחני לבימוי מופלא, אבל סופו של דבר - התוצאה מייגעת, שלא לאמר מענה. לימיני שמעתי אישה מתחננת באוזני בעלה: ''אברם, תעשה שזה ייגמר...'' אומר הכול, לא?