בשמחה אני מבשר על הצלחתי להרים פרויקט שמתוקצב בכ מיליון דולר,בפחות מ 10000ש''ח אני ''מודה'' לאדונים כתריאל שחורי, ודוד לפקינד וחבורת האטומים שקיבצו סביבם בקרן הקולנוע. אלה לא רק שלא תמכו, אלא גם הפריעו. כל זה,חיזק אותי יותר,והעניק לי דרבון נוסף. על כל תשובה שלילית,צילמתי סצנה, והכל במהלך של 8 חדשים..עתה הסרט ערוך.הסרט מוכן להפצה ב2010.זהו סרט שירגיז כמה אנשים בעיקר מתוך הברנג'ה השמאלנית שחטפה את כספי הקרנות הציבוריות.זהו נצחון הדמיון הרצון והחזון על כח הממון. כאשר מראים לך את הדלת החוצה ,בוא מהחלון.ואם יש צורך ''שבור להם את הקיר'' דום שתיקה גם אצל עיתונאי תרבות לכאורה שישובים על שולחנם של ראשי הקרנות ומלבים את אש ההצלחה לסרטים שאיש לא צפה בהם.כמו גם לסרטו של דורון צברי שקיבל כסף לעשות סרט על רשות השידור ואיש לא יודע להיכן הלך הסרט ולהיכן נשטף הכסף שקיבל? בכסף שקיבל יכלנו להפיק שלושה סרטים בקולנוע עצמאי.

למה שלא יכריחו את חברות הכבלים להקרין בחינם כל סרט ישראלי שיוצא וכך הישראלים יוכלו להבין שבארץ אין רק יצירה ''שמאלנית'' או פלצנית אלא רגישה עמוסת דימויים ישראלים מענינים. וחברות הכבלים מצידן יהיו הדובר הישראלי לסרטים אלה יקבלועל כך קרדיט וגם יצאו אחלה על זה שהן נותנות סרטים בחינם. דוגמא לכך היתה ''אביבה אהובתי'' הרבה אנשים ראו את הסרט הזה כי באותו חודש היה מבצ של סרט חינם בחברת הכבלים שהייתי בה . זה היה מדהים לראות איך הסרט נגע בכ''כ הרבה אנשים סביבי שת'כלס לא היו מזמינים ממש סרט כזה מיוזמתם.

להכריח בחוק כל אזרח לראות סרט ישראלי פעם בחודש!!!


ולמחוא כפיים בסוף.

לדעתי לא ניתן לחייב בתי קולנוע פרטיים להקרין סרטים ישראלים. זה עסק פרטי שלא קיבל משאבים ממשאבי המדינה ולכן השיקול של העסק הפרטי צריך להיות כלכלי בלבד. יחד עם זאת, כמו שהכבלים והלוויין או הערוצים המסחריים קיבלו תדר מהמדינה ולכן חייבים להפיק הפקות מקור, אם סינמטקים ממומנים ע''י המדינה ראוי לחייב אותם להקרין מכסה של סרטים ישראליים, גם אם ההקרנה תהיה הפסדית.

ואז לא תהיה בעיה של קהל שירצה לראות את סרטיו.
כיום תעשיית הקולנוע מורכבת מאנשים בינוניים ומטה שחושבים שמישהו חייב להם משהו כדי לעודד את היצירתיות שלהם.
רבותיי, הקהל לא טיפש. לדברים טובים תמיד ימצא שוק. הבעיה לא בקהל אלא ב''יוצר''.

מה קרה, עובדי הסינמטק בעיר לא זקוקים להגנה?

בואו נכריח אנשים לראות סרטים בשם החינוך לדמוקרטיה. בואו נרמוס את זכויות האזרח כדי להראות סרטים על זכויות האזרח ועל שאר הערכים המופלאים שיצרני הסרטים בארץ דוחפים לנו בזונדה דרך סרטיהם המשמימים (שהציבור אינו רוצה לראות ולכן כמובן אף גוף מסחרי אינו מעוניין להקרין)

צריך להפריד בין דמוקרטיה ובולשביקיות

אם לא..אין רשיון !
זו הדרך היחידה.
כיום סרטים קוראנים ידועים בכל העולם
וביחוד במזרח

כאשר האיחוד האירופי יפסיק את מימון סרטי השמאל הקיצוני, והסרטים יעסקו באמת במקום בפרופגנדה האירופאית-במימון נפט ערבי, אז ורק אז נבוא לראותם.

שלא חוטפים מהביקורת.
הבעיה היא שווקא סרטים אלה אינם מעניינים את מרבית הקהל הישראלי.

בשורה התחתונה, רוב הישראלים לא ישלמו שלושים שקלים עבור סרט העוסק בפלסטיני זקן שמתנחלים עוקרים את עץ הזית שלו.
ברגע שיפסיקו לעשות סרטי דכאון והלקאה עצמית הצופים חזרו לקולנוע הישראלי.

כי שניצר וחבר מרעיו טוחנים בביקורתיהם עד דק את הסרטים הישראלים, במיוחד את הסרטים הישראלים. ושניצר, שעט חדה לו במיוחד, עושה זאת בכישרון רב. אולי כדאי יותר להכריח בחוק את המבקרים לא להשתלח ולנקוט לשון עדינה?