טרם נתקלתי במישהו שלא סובל את הכתיבה של יאלום
( תודה אירי ריקין)
העיוות ההיסטורי ב''כשניטשה בכה ''מעורר חימה
יש תהליך של עבודה בקבוצה ב''ריפוי של שופנהאואר''
אבל הסיפור שהוא יצר מסביב גרוע.
אם הוא פסיכיאטר מבריק למה הוא מתעקש לכתוב ?!
תודה אירי, נהניתי מאוד מהביקורת, במיוחד מהציטוטים המצחיקים/מרירים. אולם נראה שבשל הצינה הקרה שאחזה בי עת קראתי אני אוותר על התענוג המפוקפק של לקרוא את הספר ולהיישיר פני אל הבלתי נמנע.
ואגב, ''כשניטשה בכה'' הוא אחלה ספר.
האופן שבו יאלום כותב ומתאר את החוויות של מטופליו תוך מתן תובנות שלו עצמו היה קריא מאוד וסחף להמשיך הלאה. בתום הקריאה נשארתי עם חומרים למחשבה ועם תובנות שאני שמחה לקחת הלאה.