מה זה הברברת הזאת עם שמו הפרטי של אליסון ומדוע היא רלוונטית לדיון בינינו. הספר הזה, ''הדרך'' הוא מעולה לא בגלל כמות הקוראים אלא למרות כמות הקוראים שלו. אין כאן בכלל עניין של רוב והרוב מעניין אותי כקליפת השום. אני קראתי את מקארתי ואני אהבתי אותו. הצליין החילוני לא התיישן, כשם שמשנתו של סארטר לא התיישנה, ואם תאמר ותכתוב את זה עוד שבע פעמים גם זה לא יועיל ולא יעשה אותך יותר צודק ולמען הקוראים הנה עיקריו:
הגיבור - צליין חילוני
הפגם
מקום כזירת התנסות
ההתנסות
נטייה לטיפוסי ולארכיטיפוסי
הסיום - מקוטע או מדומה.


בשבילי זה תמיד עובד. בתגובות הבאות ארחיב. עכשיו את יכול ללכת ולקרוא להנאתך את הרלן קובן, יאללה ביי. רן יגיל

הגב לתגובה זו