אין בעצם מה להוסיף אתה ואסף אמרתם הכל.

האי מאהבת, רק את יכולה לעזור לעצמך להציל את הכבוד האבוד שלך. השאלה מה באמת חשוב לך,
לקבל מעט ''חום'' מאדם שפשוט בא להתפרק עליך
ולמעשה החיים האמיתיים שלו זה עם בת זוגתו
וילדיו ואת כמובן שירותים נייד בעבורו או,
להיות קצת יותר רצינית בחיים שלך גם אם את
לא יפה במיוחד ואם תפסיקי להיות בררנית אני
בטוחה שיכול להסתדר לך יופי עם רווק או גרוש

את לא הולכת לאהוב אותה.
הדרך היחידה שלך להתחיל להתמודד עם החיים שלך , במקום להילחם בעצמך כאשר תשוקה אחת נלחמת בשנייה וצורך נלחם בצורך היא להתחיל לראות למה את בוחרת לך כל כך הרבה סבל ואומללות - אגב , לצערי , אין לי סימפטיה , לא לאם אהבו אותך או לא , לא לצורך שלך להיות נאהבת , וגם לא לספק מוסריות שלך באשמה שאת מרגישה על היחסים שיש לך עכשיו
הכל , ואני חוזר , לחלוטין הכל , נובע מזה שאת מובלת , את נשלטת , וזה לא ייפסק עד שתתחילי לראות את זה
את באמת חושבת שזיון שבועי מספק אצלך באמת איזה צורך אמיתי? לי זה נשמע יותר כמו הדרך שלך להעניש את עצמך על זה שאת חושבת שאת לא נאהבת.
את באמת חושבת שאת מרגישה רע על זה שאת המאהבת? גם נשמע לי פיקציה , עם באמת היית מרגישה ככה , לא היית מסוגלת לעשות את מה שאת עושה

לאט לאט ילדתי , כל מה שאת חושבת שקרה ומעיב עלייך , איננו אמיתי באמת , זה רק הדמיון והאשמה שלך שמשחקים בך. גם העתיד שאת כל כך חוששת ממנו דמיוני באותה מידה

תתחילי להתבונן , דקה דקה , יום יום , ותוך זמן קצר לא תהיי מסוגלת להבין איך לא ראית את זה קודם , איך בכלל את מסוגלת לעשות משהו שהוא לא את , או לפחות , שמסב לך סבל

אומניפדמאום

כי נשים כמוך לא יכולות להיות נשואות וזה גם הגורגל שלך לעבור מגבר אל גבר ולהישאר לבד כל החיים. אני ודע כי אני גבר ויש נשים שלעולם לא נועדו לחתונה ומשפחה וגורלם נגזר להיות הצלע השלישית. צר לי באמת

שלום רב,
ממש ללא ציניות ובאמת מתוך ניסיון לעזור - את צריכה עזרה, עזרה מקצועית. החליטי על טיפול פסיכולוגי ארוך טווח (עדיף עם אשה). לא כמה מפגשים בודדים, אלא מסע ארוך ומפרך לטיפול יסודי. אם מטפל/ת אחד/ת לא מתאים לך, אל ייאוש, המשיכי לנסות עד שתמצאי פסיכולוג/ית מתאים/ה. זה ייקח זמן, זה יעלה הרבה, אבל את חייבת את זה לעצמך. עדיף להתחיל בהקדם. כאמור, אם את כבר בטיפול, או היית והרגשת שזה לא עוזר, נסי מטפל/ת חלופי/ת. קחי הרבה אוויר ולכי על זה, את חייבת את זה לעצמך. לגבי המאהב שלך - נראה לי עצוב מאוד לחיות בשקר, כנראה שגם הוא זקוק לטיפול. אולי כמו גברים רבים, הגאווה לא תאפשר לו טיפול, לפחות לא משהו רציני. שיהיה לך בהצלחה. אנחנו חיים רק פעם אחת, הכל יהיה בסדר, אל
תוותרי!

דניאל