בדומה לקולגות שלך כמו דנה גילרמן או גליה יהב, אתה הקלישאה הבנאלית של ה''אמן'' הלא מוכשר שמצא מפלט בתחום הכתיבה והטינוף לך תלמד עוד קצת מרפאל גוטמן שאותו אתה מנסה לחקות ללא הצלחה.

העבודה של האמניות הסיניות באמת מאד מרגשת, אבך התערוכה כולה שווה התייחסות. העבודות של טל שושן יוצאות דופן ועבודת הוידאו של לורן מרשל -הקו הלבן מעוררת מחשבה.

גיל הוא אמן חמוד ובינוני שחי עמוק את סצנת עולם האמנות המקומי
ומייצר כבר שנים ארוכות מידי דקורציות לסלון בורגני.
לא ראדיקאל לא יוצר מיתוס לא מרגש לא מסעיר לא מיתפתח לא רע מידי ובטח לא טוב מידי. אז על מה המהומה?...

מעולם לא היית בפרס טרנר כלשהו

שתתקרב למקוריות ולחשיבות של הזוכה אז אולי תוכל לבקר אותו את ההחלטה (הנכונה) להעניק לו את הפרס.