מוקדש בהערצה לילדיו ואלמנתו של אוהד אפרתי ז''ל
שיר זה ניכתב על שאלה שבנו עומר שאל כשנודע לו שאבא נהרג... נכתב עבורה על ידי אלמנה מניו-יורק עם 3 ילדים
(מיכל שרון)
אמא יקרה
~*~
אמא יקרה שלי רציתי לשאול
מה יש יותר בעולם הגדול
אנשים טובים או אויבים...
נותרנו שקטים דומעים ותוהים
בתמימותך בני שאלת
את שאלת הקיום הזועקת
ותשובתי נושאת אי צדק
שהיכה בך ובאומה נאבקת
בני יקירי...הלא ברור ומובן
שאנשים טובים רבים מכדי לסופרם
בדיוק כמו הים והחול לרגליו
לא תמיד הטובים חוזרים מהקרב
במבטך החלול על תמונת אביך
בדימעה יתומה שחמקה לה חרש מעינייך
בחיוך תמים של געגוע היוצא מהלב
כשדמעה אחת הציפה את הבית בכאב
מה אגיד ומה אומר עומר יקר
נותרתי אילמת מול כאבך המוכר
מסתבר שבגילך העולם מרגיש זר
וגם בגילי המופלג שאלתך לי כהר
בחלוף הימים עוד נותרתי לשאול
מה יש יותר ילדי רשע או ים כחול