- 8.
כל שיר כשלעצמו הוא יפה אבל הספר כולו מכוער
אהרון בקר, 19/05/11 23:39
זה מין פרדוקס כזה בספר של ענת זכריה. אם קוראים שיר אחד במנותק מהספר מתלהבים מאוד כי אז באמת לשיר יכולות להיות משמעויות פמיניסטיות ודיוניסיות ואקזיסטנציאליסטיות, ואונטולגיות וכל מה שתרצו. אבל כשעוברים דף והשיר הבא מדבר בדיוק על אותם דברים, והשיר שאחריו מדבר בדיוק על אותם דברים וכך השיר אחריו על אותם דברים. מבינים שבעצם הספר הזה הוא איזשהו צורך של המשוררת להיטהר. הקריאה בספר מצטברת לחוויה לא אסתטית של שנאת האחר. אולי זה לא אקדמי לומר זאת: אבל בעת הקריאה בספר הקורא נטען בטונות של אנרגיות שליליות ופשוט לא מתחשק לו יותר לקרוא את כל ''האכלו לי, ושתו לי, ועשו לי, והתעמרו בי'' של המשוררת. נכון הוא שמקור האמנות הוא סבל - אבל צריך גם לדעת לעשות את מלאכת הסובלימציה.
- 7.
מדיום שלא עמד במבחן הזמן, אבל אי אפשר לומר שהיא גילתה משהו להצלת השיר.
אמנם לא 'אשמתה' שהשירה היא, 14/04/09 09:02
- 6.
-
בובליל, 13/04/09 16:24
-
- 5.
- 4.
- 3.
שפרה, 12/04/09 14:37
- 2.
- 1.