5 מסקנות חד משמעיות מהכתבה:
***** אומר גור : ''אני יותר חלק מהיקום ואני הרבה יותר מחובר לרגשות שלי. השינוי הגדול ביותר בחיי הוא שהפסקתי לשתות לפני שלוש שנים. אני מרגיש עכשיו כמו אדם אחר...''
מרטין היה צריך להמשיך לשתות, ככה היו אולי יוצאים לו שירים טובים והיינו חוסכים את השירים שלו בשני האלבומים האחרונים.
***** גור הגיע לאולפן עם הקלטות דמו ל־17 שירים....גאהן הגיע עם חמישה. הודות לתיעוב שגאהן חש לפורמט הדיסק הכפול הם הצליחו לדלל אותם מ־22 ל־13 שירים, כששלושה מהם כתב הזמר.
מזל באמת שיצא אלבום בודד ולא כפול, ואם אלה השירים הטובים שיצאו מכל ה-22 אני לא רוצה לשמוע את מה שלא נכנס.
***** נזכר גאהן : ''אני רוצה להביא חומרים שלי.' מרטין אמר 'טוב, כמה שירים'
את השירים שהוא כותב הוא צריך להשאיר לאלבומי הסולו שלו ולא לאלבומי הלהקה. ככה היינו חוסכים את השירים שלו בשני האלבומים האחרונים.
***** חברי הלהקה מסכימים - כל אחד בנפרד - ששני אלבומי הסולו של גאהן, Paper Monsters מ־2003 ו־Hourglass מ־,2007 העניקו לזמר הכרה, שנקנתה בעבודה קשה, בדבר מקומו החדש בדפש מוד. ''לפני כן הוא היה רק איש בחזית ששר שירים שמישהו אחר כתב,'' אומר פלטשר. ''ולפעמים זה היה לא נוח. היום, הוא כותב ומוציא אלבומי סולו, והוא מרגיש חלק מהלהקה.''
***** דייב גהאן צריך לשיר, לא לכתוב.
''קשה לדעת כמה רחוק עוד נוכל להגיע... ביום שבו נעשה מוזיקה ולא נאמין שיש לה ערך מוסף - או שנפסיק ליהנות - נעצור.''
אין לי מה לומר. יש לי מספיק אוייבים