קניתי לפני כמה חודשים את ''כל כתבי ג. שופמן'' (הוצאת דביר ועם עובד, 1960) והתאכזבתי. ספוריו צפויים וחסרי יחוד. איני חובב את ברנר, אך למרות הקושי לקראו הוא מעניין, מפתיע ומוזר. שופמן נמצא במדרגה נמוכה יחסית למיטב הספרות העברית ולקרוא לו סופר מופת עברי זה מופרז (אלא אם כן אנו עוסקים בספרות ישראלית, שבאופן כללי היא קטנת קומה וטרחנית). הרוצה לדעת מה את מיטב הספור הקצר העברי יפנה למנדלה מו''ס, שלום עליכם, י''ל פרץ (ואם הוא קפדן יקרא את את אלו שנכתבו/נתרגמו מאידיש על ידיהם בלבד), יהודה שטיינברג, ש' בן-ציון, ביאליק, ברדיצ'בסקי, עזרא גולדין, מרדכי דוד ברנדשטטר, י''ד ברקוביץ (את אשר כתב ברוסיה, אח''כ נתקלקלה כתיבתו).