כדאי שיפתחו את ספריו...

במקומך לא הייתי מתהדר בבורותי וקופץ להכפיש את שמו של הזז על סמך שורה וחצי שקראתי על האיש (כמה מתאים לתרבות התגובות שלנו): א. הזז מעולם לא זרק את בת מרים לרחוב - ההיפך, הוא אסף אותה כפליטה כשהתגורר בפריס והיא באה אליו עם ילדה מקשר קודם עם שמעון הבונה, ודאג לה במשך שנים גם לאחר שחיו בנפרד. ב. הוא לא 'מצא חצאית קצרה על קבר בנו'. הקשר בינו לבין אביבה תבדל לחיים התפתח במשך שנתיים מתוך הזדהות של שני אנשים שכולים (היא התאלמנה מבעלה), והודות לקשר זה שניהם שיקמו את עצמם בהדרגה. ג. בן גוריון לא מימן את הזז. ברל כצנלסון עמל קשה עד שהשיג לו קצבה צנועה למדי מ'עם עובד', ושז''ר פעל למענו גם הוא, אבל לא ממניעים פוליטיים. ההיפך - הזז התפלמס עם בן גוריון והרבה להשמיע עמדות לא-מקובלות בסיפורת ובהרצאות שלו. ד. תקרא, תחכים, ואז תכפיש. בור שכמותך.

הזז היה מימסדניק שאכל מכפם של ראשי מפא''י. עגנון אכל מכפו של שוקן. מסתבר שהממתקים של שוקן מברלין היו יותר מוצלחים מהממתקים של בן גוריון מפלונסק. ועוד לא אמרנו כלום על איך זרק לרחוב את יוכבד בת מרים, משוררת דגולה ממש, לאחר שנמאסה עליו, ולקח לו חצאית קצרה שמצא על קבר בנו. טוב שנשכח!

פעם למדו מספריו בתיכון.

היה חוקר ספרות וכתב הרבה גם על מקרא

קראתי את ''היושבת בגנים'' - ספר מבריק שכתוב בהומור מקסים, בו הוא מתאר שכונה תימנית בירושלים בימי טרום הקמת המדינה. הספר כתוב בצורה מבריקה מנקודת ראות של עולה חדש מתימן - ההווי התימני, השפה. הייתי בטוח שהוא במקור תימני או עירקי שגדל בשכונה תימנית, אבל אוקראיני ?! הפתעה...

זכרך לא ישכח.

קונספטואלית, הזז נחשב בעיני רבים לאחד מאחרוני סופרי התחייה, למרות שהיסטורית הוא לא. כתיבתו מקיפה גם את אירועי השעה - שקיעת העיירה היהודית בצל המהפכה הקומוניסטית ותוצאותיה, כמו גם סיפורים מימי המנדט ומראשית ימי המדינה. האופוזיציוניות שלו הייתה פואטית יות מאשר תימטית (טענתו של יזהר די עושה רדוקציה לפואטיקה המורכבת והמעניינת שלו לדעתי). עכ''פ סופר גדול ובהחלט ראוי לרהביליטציה. תודה שהזכרת לנו.