המבקר אפילו כותב ששום טיעון פלצני של מבקר מוסיקה לא משנה מול האוטנטיות של פרסקי, אז על מה בדיוק יש לתקוף אותו?

ככה זה,יותר מידי אתרים יש,יותר מידי כותבים גרועים יש,אבל האיש שכתב את הביקורת הזאת ראוי לבוז גדול,מי שמסכים איתי שיגיב לי.

פרסקי משרף את נוסחת הקיום: החיים פשוטים וכך אמורים להיות, אלא שבני האדם מסבכים את עלילת החיים, משהו בערכי היסוד נידפק ומחולל בעיה ריגשית באנשי האמת, ובעיה קיומית ברמה האבולציונית, הטבע חזק מהזחיחות המתאשת הוולגרית, הטקסטים של רפי הם השגריר של הפנימיות העשירה ושפע הרגש. טוהר ענווה וצניעות הם הכתר לאצילות נפש.

איך אתה מעז לדבר על כתיבה פשוטה הגובלת ברישול? קראת את הטור של עצמך? להגיד שבאו רק ארבעה אנשים להופעה ב''קפה ביאליק'' זו בושה לאינטילגנציה.

פרסקי מסביר היטב מדוע בחר לעסוק במוסיקה בשירו ''מיליון דולר'', תקשיב למילים במקום לקשקש שאם היה יכול להיות דוקטור לפיזיקה הוא כבר היה עושה את זה. חלק מהטסקטים של פרסקי הם אכן יומיומיים וחלק אחר בכלל לא (למשל, ''טעות אנוש'') - ההגשה הדרמטית שלו היא במקומות הנכונים. ולא, היתרון של פרסקי הוא לא הקילומטרז', חלק מהקהל שלו היה איתו עוד לפני כל קילומטרז'. סתם אתה שולף הסבר לתופעה מבלי כל רצון אמיתי להבין אותה.

לקחת שורה בודדת מתוך השיר ''בזמן האחרון'' והגעת למסקנה המעוותת כי ''זהו אינו שיר, אלא מכתב תלונה לעיריה''. מאיפה עזות המצח להצהיר הצהרות כל כך מטומטמות מבלי לקרוא לפחות את כל המילים? פשןט רשלנות. אני מאתגר אותך לקרוא את כל מילות השיר ולברר לעצמך את תוכן השיר - רמז, השיר עוסק באדם ולא בבירוקרטיה.

לבסוף אציין כי רפי פרסקי הוציא לאור ארבעה אלבומים, האחרון שבהם יצא לפני ארבע שנים, כך שהוא לא בדיוק ''מופיע 20 שנה עם אותם השירים''.

והטון של הכתבה הזו קצת מזלזל.
פרסקי אמן אמיתי ומעולה.
מומלץ להגיע גם להופעות החשמליות שלו באוזן עם הרכב מלא ולראות אותו נוצץ באמת.