מאיר שניצר היקר!
זאת הפעם הראשונה שאני מגיב על ביקורת של סרט קולנוע וזאת רק משום שלא יכולתי שלא להגיב על כתבך. אם אכן אנשים יקראו את כתבך ויוותרו על התענוג השמיימי לראות את ''שבע נשמות'' בעקבותיו, הרי שזאת היא תעודת עניות עבורך ופשע לא פחות חמור מפשעו של וויל סמית בסרט. אני שחקן תאטרון במקצועי וחובב קולנוע מושבע. צר לי, אך לא יכולתי לקחת את דבריך ברצינות ולמען האמת עד אמצע העמוד חשבתי שמדובר בבדיחה {רעה למדי}הסרט שבע נשמות הוא סרט עשוי היטב מא' ועת ת'!!!
החל בתסריט הגאוני, בצילום המבריק, בפס קול שמשרת את הסרט בצורה הטובה ביותר ובמשחק הפנומנלי והמחשמל של וודי הארלסון, רוסאריו דואסון וכמובן וויל סמית שלמעט הפרצופים המיוסרים שהזכרת {על כך אני נאלץ להסכים איתך}אלה מתגמדים אל מול שיעור המשחק האותנתי והרגיש שהוא מעביר בסרט הזה. כמו כן הסרט מוצלח בהרבה מסרטו הקודם של אותו במאי {המרדף לאושר} שם העלילה הדקומנטרית הייתה קצת מצועצעת לטעמי.
ולסיכום: רוצו לראות!!! ומאיר יקירי... אם אין מה לכתוב, אז לא צריך לכתוב בכוח ובטח לא שטויות שכאלה שהרי חוץ מלהכתים את שמך בעייני ובעיניי כל אדם עם אינטילגנציה רגשית ממוצעת על כך שאתה לא באמת מבין ולו חצי דבר בקולנוע. חבל...