זה יופי של סרט ואתה, המבקר, אדם טרחן. כמה אפשר להשתמש באותה התאוריה??

סרט אדיר. הסיום ענק ומבוצע בצורה כל כך ריאליסטית שכל חובב האבקות אי פעם יודע להעריך.
the show must go on

הגישה הסוציופוליטית הדקדאנטית משקפת את ההתפלגות המיליטנטית דמוגרפית בראי החברה האמריקאת הבת זמננו. יתרה על כך, אין דרך לסנכרן את הפלגנות המיזנטרופית , שלא לומר הפוליטיקליקורקטית היומיומית בה המיעוט האתנוגראפי מקיז דמו באולמות נטושים כפי שהוכיחו אגב עבודותיהן החשובות של מיטב החוקרים הסוציופאתולוגיים ובראשם פרופסור בולשיטר במאמרו הנודע '' מבוא לקולנוע האמריקאי העכשווי בהיבטי מרד האינדיאנים בלואיזיאנה של תחילת המאה ה 18''.

באמא'שך , איזה סרט ראית ? ? ?

לדעתי סרטיו של ארונובסקי הם מיוחדים בפני עצמם (ניתן לומר ש''רקווים לחלום'' הוא ''עוד'' סרט על התמכרות).בסרט הזה לדעתי מיקי רורק משחק את עצמו ומעביר אותו ברגישות ועומק. בסופו של הסרט הוא משלים עם העובדה שהוא לבד וישאר לבד עם כל מה שהוא מייצג = מתאבק.אני לא מוצא בזה שום ''אור נגוהות נוצרי'' אם כי בקרב מסוים ניתן לראןת כיסוריו של ישו באחזושהיא צורה...

חיפשתי את ההזכרה של הדת הנוצרית אבל לא ממש מצאתי...

החלטתי לא לקרוא יותר ביקורות שלך. בעצם, גם לפני כן לא קראתי. נכנסתי רק כדי להעיר שהכותרת מאוד מצחיקה.

הביקורות שלך מושכלות כל כך שאפשר רק לקנא...
ראיתי את הסרט וכאוהד הענף ומידיעה על המתרחש שם אי אפשר שלא להזדהות עם הסרט מכיוון שהוא משקף מציאות של מרבית המתאבקים שלא משתייכים לאחד מ 2 הארגונים הבכירים.
אגב אני בדיוק לומד עכשיו על בג''צ שניצר ועל פסיקת ברק בעניין...

בטח שלא את הסיום שלא. הוא הראה את אמריקה כפי שהיא. זו לא היתה הטפה - אלא מראה. מי שזוכר את השנים ההם ואת אלה - זה היה תיאור מצוין.

חבל על הזמן.