היתה תקופה ששנתיים לא קניתי דיסקים. נמאס לי כבר לשמוע את הסאונד המזוויע של MP3 אז חזרתי לסאונד הפתוח של הפלסטיק.
אין כמו דיסק שלא נדבר על הערך המוסף של החוברת המודפסת והתחושה של המוצר ביד.

בהנחה שהמלים שנאמרו או צוטטו בשמך אכן נכונות,בדבר המצאותם של בין עשרה לחמישה עשר
קונים פוטנצילים בכל רגע נתון בחנותכם במרכז
ירושלים ובהנחה שגם מספר רכישות הדיסקים היומית של אותה חנות שמסרת בכתבה זו היא נכונה ומשקפת את המציאות אזי אין הדבר מלמד
אלא על בעיה מהותית באנשי השיווק והמכירות
שאתם מעסיקים באותה חנות מפני שהמספרים פשוט
לא ממש מתחברים כפי שהצגת אותם בכתבה זו.
לתשומת ליבך.מקוה שהצלחתי לעזור.

יותר נכון יש יותר מבעיה אחת
אבל נתחיל בבעיה המרכזית.

פעם היינו יכולים לבחור ולקנות תקליט או קסטה.
התקליט שהיה גדול, שחור ומגושם התאים לפטיפון בבית
והקלטת (הלוהטת) התאימה גם לאוטו וכמובן לוולק מן הזכור לטוב.

לצערנו, הבעיה הכי גדולה בדיסק זה שהוא עדין מאוד והוא נשחק ונגמר מהר מאוד.
שלא לדבר על דיסקים במכונית שכושר ההסרדות שלהם שואף לאפס.

אני חושב שהדרך הכי טובה היום למכור מוסיקה בחנויות זה אולי על דיסק און קי או שיתחילו לייצר דיסקים עם הגנה יותר טובה ע''מ שיוכל להשמר יותר זמן.

גיליתי את האתר ''מוסיקה נטו'' והמבחר והמחירים מדהימים. גם מתעדכן וגם קונה ומקבל הביתה.

כתבה די פרובינציונאלית
בסופו של דבר נכון שיש חנויות וגם שנפתחו(כמו האוזן שהתרחבה בתל אביב ובחיפה התו השמיני פתחו סניף) אנשים עדיין קונים וכדוגמא אני רק בן 30 ועדיין צורך הן דיסקים והן תקליטים(אך איזה פורמט!!!!) ומי שקצת בודק מה קורה בבריטניה וארה''ב רואה עליה מדהימה במכירות הוינילים ובכלל במכירות החוקיות בסופו של דבר אין תחליף ממשי וראוי לעטיפה לחוברת לחיבור עם האומן וכמובן האיכות (אך הויניל איזה פורמט!!!!)
שבת שלום לכולם ושנת מוסיקה פוריה לכולם