''תעוזה בלי פוזה''

יש דברים ישנים שהם יותר טובים מהדברים המודרניים - כמו מבנים אומנותיים שרואים בעיקר באירופה (אך גם בארץ). חשבתי על כך כשראיתי את ההצגה 'ציד מכשפות' בבית-הספר לאומניות הבמה בנגב מכיוןן שזו הצגה בסגנון קצת עתיק - אבל טוטאלי ואותנטי לגמרי. אין בהצגה קריצות להווה או נסיון להתאמה לרוח התקופה הנוכחית, אלא הצגה נטו שלוקחת את המילים כקדושות ומתייחסת בכבוד אלוהי למחזה ולזכות לעלות אותו. אני רואה הרבה הצגות ופעם ראשונה אני רואה הצגה של בי''ס הזה - ומאוד מאוד הופתעתי לטובה מהרמה. המבנה עצמו מחודש וברמה גבוהה אך שומר על חמימות ואינטימיות, גם היחס מסביב הוא לבבי ואדיב והמשחק הוא בכלל חגיגה גדולה של תרבות. ציד המכשפות הוא מחזה שהוא תמיד אקטואלי כי בכל קבוצה בכל תקופה יכולה להתפתח סיטואציה כזו ואז יש מישהו שיתפוס טרמפ על המצב וינסה להרוויח ממנו ויהיה גם את זה שיצעק 'המלך הוא עירום' (המלך במקרה הזה היא מערכת המשפט) וישלם על כך מחיר כבד.
לסיכום, אומנם ההצגה כבר ירדה - אבל בשבילי היא הייתה חוויית תאטרון - קשה להתעלם מהעובדה שהיא הייתה חזקה מידי - אבל בי''ס לאומניות הבמה בנגב הוא בהחלט מקום שארצה לבקר בו שוב.

הייתי בהצגה.
לא ייאמן שסטודנטים למשחק משחקים כמו שחקנים מנוסים.
סוחף ומעולה.