אמיתי עד כאב...

מוזר שמי שאהבה את 'אלה תולדות' ואת 'על חוף צ'זיל' המצוינים, וטעמה מיואל הופמן, מביאה באותה נשימה ובאותם סופרלטיבים את חוסייני ואת 'שומרת אחותי'. כנראה אבדה לקוראים רבים היכולת להבחין בין ספרות יפה לספרות-פנאי בידורית. אפשר ליהנות משני העולמות אבל חיוני להבחין ביניהם. אחרת תיגמר לנו התרבות. ואולי היא כבר נגמרה?

''שומרת אחותי'' ו''אלף שמשות זוהרות''-סתם רבי מכר בנאליים למדי- ודאי לא ספרות מופת ואפילו לא ספרות טובה. ''על חוף צ'יזיל''-סביר אבל לא מהטובים של מקיואן.