סיפור יפה ומעורר מחשבה.בעצם כולנו ממושכנים- בידי הבוס שלנו, בידי בן הזוג,בידי הילדים.איך אומרת הפולניה? אני כבר אנוח בקבר...
ירון אביטוב מבין היטב את נפש האדם, וכותב עליו, על האדם באשר הוא,סיפורים יפהפיים.
לב הסיפור. תמצית המצב האנושי החדש - אנשים, חפצים, מיואשים, מחפשים מוצא או לכל הפחות פינה, למשכן בה את עצמם. זה כל מה שנשאר. אולי המשפט הזה הוא גם לב הספר ''הומלס''. יפה ומיוחד.