הנינטיזם והדנקריזם. כך קורה שזמרי כלום עתירי רייטינג אוכלים לנו את המוח בעוד יוצרים מדהימים מקבלים חשיפה מינימלית, אם בכלל.
סתם דוגמא - אפשר להשוות הופעה של גבע אלון להופעה של דנקר והבוטן ?
במילים אחרות - יש יורשים לרם אוריון אבל אנחנו לא שומעים עליהם וההפסד כולו שלנו ושלהם.

כתבה שתיארה לחלוטין את המציאות.
העוצמות שמביא צור להופעה,גורמים לך להנות מכל רגע.המילים והמוסיקה מתחברות כל כך מושלם...
זו מוסיקה ישראלית!

היום כולם ''מכונות רגש''. מוזיקה בקרשים.