על פרספוליס ורציתי לראות מה לגאון שניצר יש להגיד.

התאכזבתי עמוקות - אני לא מבינה איך הצלחת ליצור ביקורת שהיא בו בזמן שטחית, מתנשאת, ילדותית ונגועה בשוביניזם. לא חושבת שראיתי אותך יורד כל כך נמוך בעבר. חבל.

ראשית - הבחירה במדיום של אנימציה נעשתה בשביל לזכות בפרסים?

אתה עוד זוכר שקולנוע זה אומנות? בחירת הפורמט היא חלק אינטגרלי מהיצירה ולא ניתן להפרדו ממנה, הסרט הוא סרט אנימציה כי כזה הוא ולא יכל להיות שום דבר אחר.

זה כמו להגיד שואן-גוך צייר את הפורטרט העצמי שלו במקום לצלם את עצמו כי רצה לזכות בפרסים.

שנית - משמעותה של המילה ''ביקורת'' אינה ''פירוט עלילת הסרט מתחילתו עד סופו'', אתה הורס לאנשים את חווית הצפיה, קוראים לזה ספויילר.

ובנוסף, ממש לא הבנת מה קורה בסרט, הקטעים בצבע לא היו תחילה של כל פרק, אלא קטעים מההווה, או לפחות הזמן הכי מאוחר כרונולוגית בסרט, וכל שאר הסרט הוא בעצם זכרונות, כאשר הגיבורה לא מבינה את הדיילת הצרפתיה, היא כן מבינה, היא דוברת צרפתית, פשוט מצבה הנפשי לא מאפשר לה לענות. (אגב, מה, למען השם אתה מתכוון ב ''שתלמד גרמנית, לכל הרוחות, וההלם שבו היא נתקפת כשפונים אליה בשפה זו לא יהפוך למשל פמיניסטי'', מה בין שמיטה להר סיני?)

הגיבורה באה מבית טוב ואמיד, אז הסבל שלה לא לגיטימי? אנחנו רשאים לעשות סרטים רק על אביונים ופיסחים?
זהו סיפור מאוד אישי מנקונת ראות של נערה שעברה מלחמה, מהפכה, ניתוק ממשפחתה ומולדתה, וטראומות רבות אחרות,
היא גם חיה ברחוב, ניסתה להתאבד, וכו'. הסרט לא שוקע לתהומות הדיכאון אבל מעביר לצופה, לפעמים רק ברמיזות ומטאפורות, לא בצעקות ונפנופי ידיים, את מה שעובר בנפשה של הגיבורה.

שבוע אחר שבוע יושב ויורה צרורות, כאיש זקן על כסא נדנדה שמנופף אגרופיו על ילדי השכונה המשתובבים...

אם הייתי רוצה לשמוע כמה חרא הכל הייתי מדבר עם נהגי מוניות, לא צריך לשמוע את זה מאינטלקטואל בשקל שבמקום ליצור מבקר ומחורר כל דבר שנוצר בכל מדיום קיים.

כל אחד יכול לקטול כל דבר.
החוכמה זה גם לפרגן מדי פעם.
לא שפרספוליס כזה מבריק, אבל שניצר בטוח שלא.

אני חזרתי על הביקורת בקריאה שניה, רק כדי לוודא, אבל לא. פשוט ספיילרת את כל העלילה של הסרט כחלק לגיטימי לחלוטין מהביקורת שלך, בלי שום התחשבות באדם שאולי קרא אותה כדי להחליט אם ללכת לראות אותו או לא, והרגע גילית לא את כל העלילה.
אתה פשוט נוראי.

..אך אתה לא קראת את הנובל הגראפי או כמו שאתה בטח תקרא לו - קומיקס.
ספר מרגש, אמיץ, מלא אהבה וחן וסיפור חיים שברירי ומיוחד וכך גם הסרט העוקף שלו.

מה שכתבת כאן הוא פשוט מאוד מעיד על דבר אחד - חוסר יכולת להתרגש מדברים. נקודה.

אכן זהו סרט מעצבן, אותי בעיקר בשל התיאור הנאיביסי של מהפכת האייטולות האיומה, שרמסה זכויות אדם של מליונים, והקימה משטר אימה ודיכוי מחריד מאין כמוהו. הסרט שמתואר מזוית צרה כעולם נמלה מתעלם מכל אלה ואכן מזעזע לחשוב שזהו המבט ה''נשי'': אגוצנטרי ואטום עד כדי אוטיזם, מנדנד ובעיקר משעמם.

ככה אתה יכול אוטומטית לפסול אותו. ואני מצוטט מכתבה על הכר את המבקר: '' האנימציה הכי משובחת: שניצר מעיד כאן כי הוא לא סובל אנימציה, ולא רואה סרטי אנימציה בפרינציפ, זה מאוד עקרוני אצלו.''

סרט משעממממממממממממממממממממממממממממממממם

תירוץ קלוש ליצירת סרט אנימציה או קומיקס

להבדיל מ''ואלס עם באשיר'' או WALL-E ששם יש לפחות הצדקה סיפורית לז'אנר

ביקורת גם מגלה את בורות המבקר, הרי במדינות שצוינו ישנם עניים רבים, אך גם עשירים רבים. ולמה קסנופוביה אירופאית אינה נוראית כמו משטר דיכוי? כנראה שהמבקר גדל עם כפית כסף בפה ולא מכיר מקרוב לא משטרי מדכאים ולא גזענות אירופאית!

וכבר אני משוכנעת שהרשימה הזו היא פשוט מפולת של שטויות, שנועדו לחזק את האגו המטושטש של המבקר השחוק, על ידי התחבולה הנדושה של רמיסת מה שכולם מתפעלים ממנו.