תארו לי משורר אחד בעולם המוסלמי ,שכך מיתרפס למשוררים היהודים? עכשיו אתם יכולים להבין למה להם יש כל כך הרבה מדינות ,ולנו יש מדינה קטנטנה וגם על תנאי?כי הם החכמים ואנחנו הטיפשים!ועד שלא נהבין את זה אנחנו נמשיך ליצתמק וגם בסוף ניעלם

הו כובשי ארצי
הו רוצחי עמי
הו מתנחלי האיסלם בארץ יהודה
עד מתי רשעים יעלוזו?
כי ארצי טובה עד מאוד
ורגישה קיבתה
ותקיא אתכם מקירבה
אז תחזור בינתם של שבויי הנפש
וכל מבוהלי הנפש יחזקו ויעמדו שכם אחד עם עמם
והאות הכתובה לא תבוזה
ולא כבוד ולא הדר לדורשי רעתה

אני לא מתווכח עם היותו מגדולי המשורריםהערבים, אני רק סבור שהכתבה מתאימה לא-סינארה ולא למעריב
יש המון אמנים יוצרים וכותבים המשוועים לביקורת ולהכרה ואתם מתעלמים מהם

ידידי אלמוג מאז שנפגשנו יחד בסדנת השירה ואני קורא את כתיבתך ובכל פעם רןאה את האדם שמתעלה ומרגיש בכאב האנושי ככאבו .
דע לך כי המשורר מחמוד בשיריו מהתקופה האחרונה ראה באויבו אדם ופתח עמו דיאלוג כן
הדומה בתוכנו לדבריך.
התעודדתי מהשיר תמשיך

לפעמים הפער בין שני עמים הולך ומתחזק הולך ומחריף , השירה אוחזת בחוט המפריד בין שני העמים והופכת אותו לקיר , לפעמים הפער כל כך עמוק עד שאין אפשרות לגשר להבין , בלבול הלשונות הוא מוחלט וטוטלי , אבל דווקא אז צריך לקום ולצעוק , לעוות את המילים לשנות את צורתם ממילים של מלחמה למילים של פיוס , אלמוג , בין קיר לקיר בין מסך ברזל למשנהו ישנם אנשים שעם כפית חופרים בחומה , חפירה סיזיפית חדורת מטרה , וכל זאת לשם מה , במקום שאין לדם משמעות חובה עלינו לצעוק.

ידידך לירן.

המטקבקים שליבם הפך לאבן בזכות כל אותם מסכסכים חברתיים-תקשורתיים-מדיניים מקצועיים
אותם מנית.
זה שדבריך נראים כעת כחלום רחוק, חלום של קיום משותף ומשתף, אין זה אומר כי אין הם אמת. אם זה מנחם אותך, כל המלעיזים היו אומרים את אותו דבר לישעיהו, כשדיבר על שלום בין זאב לכבש (קיבלת מחמאה על הדרך...).
אני התרגשתי לקרוא שוב את שירך.
הלואי ונמצא את הדרך להפגש שוב עם בני דודינו, לא דרך כוונות הרובה והחרב.

כאמור, אל תירא מכל הפחדנים שכותבים לך - הם בטח מאלו שחיים על חרבם, כלומר:
מתעשיית המלחמה - מה שאני קורא
"החרב שחיה עלינו", ובגללה\\בגללם
אנו חיים "על חרבנו".

מכל מקום, שמחתי מאד לקרוא את דבריך.
שיבוא כבר לציון גואל.

http://www.notes.co.il/almog/46772.asp

שמשון דוקא עסק בעקירת שערי עזה ולא חיזוקם כנרמז מהשיר

חזרה אינסופית על אותו מוטיב. לא פלא שהערבים לא אהבו אותו כלל.