ולא הרבה סובלים אותו, אבל אין ממש סיבה. הוא היה די יפה, במיוחד האיטלקית הייתה בולטת, וכשרומן פולנסקי הופיע זה היה בשבילי רגע שהיה שווה את כל הדיאלוגים השטחיים והמשעממים שהיו שם. אין סרט מושלם.
בקיצור, מי שמתעניין, שווה לנסות!
מורטי נושא על כתפיו את הסרט כולו.
דמותו אנושית, דומה לשכן שגר ממול.
כל הסצינות שבו הן מהחיים האמיתיים
ולאו דוקא ''מהסרטים''.
למרות שהנושא כאוב, הסרט אופטימי
ומהווה משב רוח מרענן מארץ המגף.