- 30.
- 29.
נועה פורן, 13/11/09 00:01
כל הכבוד לאמא שלי אין כמוך בעולם!!!!!!!!!!
אוהבת...
- 28.
- 27.
עפרה שובל, 02/06/09 07:16
סיפור אישי שמדבר על ההגירה של כולנו- על הכאב ועל העוצמה
- 26.
גאולה, 02/12/08 23:33
איזה חוויה זה כאילו כתבת על אמא שלי לא יאמן
זה ספרות בעיני
הלוואי והייתי יכולה לכתוב ככה
גאולה
- 25.
אורית גל, 01/10/08 21:36
איך המהגרים עוברים עולמות ואיזה כאב יש לילדים החוצים עם הוריהם את הדברים. טוב שתלמידים יקראו את הסיפור
זה יחבר אותם לסבתא ולסבא שלהם
- 24.
עדנה, 29/08/08 04:07
אמנות במיטבה, חבל שאין עוד מה לקרוא מיצירות הכותבת
- 23.
סימה, 24/08/08 23:43
אני מכירה מקרוב את כפר ענא
מרגש שכותבים על מקום הולדתי
תודה לכותבת ריגשת אותי
ספרות שמזמן היה צריך שתכתב למען ההורים שלנו שכבר מזקינים והם עברו את ההגירה
ולאלה שקלטו כדאי שיקראו ויבינו
ובכלל כספרות זה נפלא שבני נוער יקראו על העולם הזה של חלק נכבד מההורים שלהם וסבתותיהם.
- 22.
חיים, 16/08/08 21:39
הסיפור מעורר זכרונות רחוקי אמי ואבי חיו בכפר ענא, נולדתי שם וגם שני אחי
חשבתי שאף אחד כבר לא זוכר את המקום הזה
כילד הסתובבתי במקומות האלה. סיפור געגועים
נא לכתוב איפה אפשר לקרוא עוד סיפורים
- 21.
סיפור רגיש מעוצב להפליא - ספרות טובה אין ספק
אמירה, 14/08/08 22:48
הנהיתי מכל רגע
חשבתי על אמא שלי
אחיותיה ועל המעבר בין ארצות.
אבל יותר מכל ממש נהניתי מצורת הכתיבה הסוחפת והמתחברת בין נמוך לגבוה ברגישות של אמנית. הכותבת אמונה על הספרות כשפת אם
ומרגישים את הידע והעומק שלה בשפה ובמחשבה
- 20.
שרה, 13/08/08 08:18
כמדינה קולטת עליה אנחנו חייבים להפנים את מה שנכתב כאן.
התנשאות על תרבות שאיננו מבינים, אינה מבטלת את התרבות אלא לא מעשירה אותנו.
יש לנו הרבה מה ללמוד מכל תפוצה ומכל שכבה חברתית.
אסור לנו לחזור שוב ושוב על אותן השגיאות.
הזהרו מבני עניים כי מהם תצא תורה!!!
יישר כח על הצבת המראה מול עיניינו! אני מקווה שנלמד!!
- 19.
יפה רגב, 13/08/08 07:09
כל כך מדוייק ונכון לתקופה שני עמים ...
זמירה את פשוט גדולה הסיפור נוגע מרגש מצחיק מעצבן מרתק ובעיקר משאיר הרבה מקום למחשבה האם משהו השתנה.....
כתיבה מצויינת תמשיכי אני מצפה לעוד
יישר כח-
סימה (סאלי), 18/08/08 20:31
כל אחת מאיתנו הייתה שם באיזה שוהי דרך. ואם יצירה מחזירה אותנו לרגש המתגעגע לאז אנו רואים את עצמנו באור חדש
תודה
-
- 18.
שולה, 08/08/08 23:49
לאחותי, אין עליך, סיפור שנוגע ואין זה רק למשפחות מהגרים לכל משפחה באשר היא, כשנכנס גורם זר ומתערב, איך העולם נראה מנקודות מבט של האחר
אני רוצה לקרוא עוד סיפורים היכן אפשר
קראתי את הסיפור ךאמא שלי היא אהבה והיו לה דמעות של הזדהות.
והצד הספרותי מעניין ומושך וכתוב בשפה מיוחדת. בין גבוה לנמוך, ספרות טובה.
נא לתת עוד הכוונה איפה אשר לקרוא
עוד האם פורסם.
- 17.
ציפי ארגוב, 03/08/08 10:16
זאת מיוחדת, יחודית, רגישה המדהימה זמירה.,כל מילה כתובה משמעות רבה. תבורכי .
- 16.
אריאלה, 01/08/08 08:19
קראתי בלי לעזוב, האם פורסמו עוד יצירות של ד''ר זמירה פורן ציון , היכן. אשמח לקרוא
הראתי לבת שלי וונזכרתי באמא שלי שהיא מהגרת ולא משנה בכלל מאיזה ארץ. זה סיפור אוניברסלי, אנושי רגיש
יישר כוח תבורכי
- 15.
- 14.
טלי סלע, 29/07/08 15:38
קראתי את הקטע מתוך הספר שמביע הרבה כאב, זה כמובן עושה חשק לקרא את כל הספר
- 13.
הדקטורה, 29/07/08 14:40
בלה הינה עיתונאית ידועה בדימוס
והדקטורה חיה ויוצרת פה ושם בארץ ישראל
תודה לך על דבריך
ספרות היא ספרות
ומה שהקורא לוקח זה בא ממנו
ומבחיבור החד פעמי בינו ובין הטקסט
תודה
- 12.
טובה, 28/07/08 20:45
עצוב- ושמח. איפא בלה היום ואיפוא הכותבת? הנצחון ברור. עד היום {פעם לא הייתי מודעת}כשכותבים על סופר או צייר מצליח וחשוב מציינים את היותו מזרחי.
לא כותבים על שאינם מזרחים דבר על מוצאם. פעם לא הבחנתי בכך.
הדוקטורה מקסימה!
- 11.
אביבה, 28/07/08 18:04
זמירה יקירה מחדש את מפתיעה בעור הצבעים והריחות מבית אמך ישר כוחך, כתבי עוד
- 10.
- 9.
ליאורה, 28/07/08 16:30
צבעוני. ראיתי בעיני רוחי את בלה באפור ולעומת זאת טעמנתי והרחתי את ריח הקובה עם הצנובר ונענע מעשה ידי סבתא שלי. תבורכי .
- 8.
ליאורה, 28/07/08 16:30
צבעוני. ראיתי בעיני רוחי את בלה באפור ולעומת זאת טעמנתי והרחתי את ריח הקובה עם הצנובר ונענע מעשה ידי סבתא שלי. תבורכי .
- 7.
סאלי, 27/07/08 14:41
זמירה מספרת סיפור פשוט על חוויות קטנות
ומרגשות שיש בהן גם מסרים גדולים.מצליחה
לגעת בנימים רגישים מאד בחברה שלנו.
קצר ונוגע ללב.
אהבתי.-
אחות של סאלי, 18/08/08 20:26
-
- 6.
מיכל, 27/07/08 11:54
ניתן לחוש בריחות ובטעמים בצבעים ובקולות ובעיקר הרבה רגישות של זמירה לנושאים קטנים גדולים שהשפיעו על מהלך חיים .חשוב מאד לדעת שמעשה שנעשה היום ישפיע על העתיד ללא יכולת שנוי חשוב אם כך להיות רגישים לכל דבר נכתב ונאמר .זמירה לימדה אותנו בספור יפה ומרגש זה עד כמה מילים יכולות להיות הרות גורל כל שכן מעשים. כה לחי זמירה רגישות וכתיבה נפלאה
- 5.
- 4.
לאחותי, 25/07/08 09:38
אחותי, זה הבית, בין החומר והרוח - תמיד החיפוש אחר אותו הזיכרון, אותו הגעגוע, אותה פיסת מולדת, שישנה כל כך ואיננה. עודד -
- 3.
-
סימה (סאלי), 18/08/08 20:34
האם התדהמה היא הערך המתבקש בספרות, ומהי החשיבות המסויימת
אשמח לדעת
-
- 2.
- 1.