אז כנראה שלא הבנת:1. מה משמעות הבנאליה של הרוע 2.מה זה פסיכופתיות.
השניים סותרים זה את זה, וגם בספר שמנסה לשכנע אותך שאואה הוא כמו כל אחד, אבל בהמשך מתגלה שהוא הומו פדופיל, רוצח אמו, ותיק מסכת גילוי עריות ובנוסף לכל זאת מצטרף לאס.אס. ובנוסף לכך, גם מסרב להעברת תפקיד משזו מוצעת לו.
בקיצור, ממש לא כמו כל אחד.
עם זאת, האישיות העאלק פסיכופתית שלו היא דווקא פרוידיאנית נוירוטית קלאסית. יש לו רגשות וכו' וכו'.
כל הניסיון להגעיל ולזעזע בכל מחיר קורס לתוך עצמו: מבחינה ספרותית, המורכבויות נידחות אחת מפני השניה (אם הוא פקיד בנאלי הוא לא פסיכופט, וההיפך), ומבחינה צורנית, העיסוק בצואה והפרשות מותיר את הקורא אדיש החל משלב מסויים, מפאת החזרה על עצמו.
ספר יומרני ומשמים, זה הכול. יש עוד המונים כמותו.
למי שבאמת סקרן, מומלץ לקרוא את ''אנשים רגילים'' של באונינג, בדיוק על אותו נושא, אבל בצורה מורכבת ומטרידה בהרבה.