- 29.
- 28.
נועה את צודקת אבל את העיקר פספסת
את העיקר פספסת, 15/06/08 09:25
את צודקת נועה. הפלסטינית הממוצעת היא ממש לא אמל שבסדרה. אני מאמינה שאת מבינה למה היא נבחרה ולא מישהי אחרת ועם זאת ייתכן מאד שהבחירה היתה צריכה להיות אמיצה יותר ואחרת כפי שכתבת. קראתי את הביקורת שלך וכפי שאת רואה מהטוקבקים הרבה הבינו אותך לא נכון ורואים בך ימנית המתנגדת לפיוס, מה שמשתמע אחרת מקריאה מדוקדקת של דברייך. אותם רבים בעצם לוקחים טרמפ על דברייך ורואים בהם עוד הוכחה ללמה לא צריך בכלל לנסות לשנות את מציאות המלחמה שכאן. את בהחלט לא אחראית לתגובותיהם של אחרים אבל האם לא כדאי היה לראות את העיקר כדי לקדם כאן, בעזרת הסדרה, משהו אחר? בסכסוך הישראלי פלסטיני קיימת חומה אדירה של פחד וחוסר הכרות, בשני הצדדים. לשם יצירת שינוי, על החומה הזו להסדק וליפול. זה לוקח זמן והסדרה מנסה להתחיל תהליך. הסדרה הזאת מנסה לעשות שינוי בדומה לשינוי שעשתה הסדרה האמריקנית שורשים. להראות לכל צד את האנושי שבצד השני. להראות שכולם בני אדם. הכרות היא מפתח לקונפליקטים רבים ובעזרת הסדרה מנסים לקדם כאן משהו אחר שישבור את מעגל הדמים בשני הצדדים. וזה העיקר. בנוסף, חשוב להיות ריאליים. הסדרה מנסה להתחיל תהליך שלא קיים כמעט בשני הצדדים. וייס ברקוביץ' מעבירה דרך נועה ויוני ביקורת על הטלויזיה. את באמת חושבת שרשת היו מסכימים לסדרה כל כך אחרת מבחינת מסר אם היתה שם עיישה מטול כרם עם הכיסוי ראש והפחד שיחשבו שהיא עושה נורמליזציה (מילת גנאי במונחים פלסטינים שכוונתה לשכוח את עוולות הכיבוש) עם ישראלים? ואם רשת לא מסכימים לעיישה על המסך אבל כן לאמל אז זו סיבה לוותר על הכל? קשה נורא לעשות כאן פיוס. קשה נורא לעשות שם פיוס אבל זה שווה ואין מה לעשות כך מתחילים. אגב לידיעתך יש נשים כמו אמל והן פה ולא באיטליה, הן לא הרוב אבל הן קיימות. לדוגמה מייסה ברנסי מנהלת "כל השלום".
- 27.
בסופו של דבר הכל מתנקז אצלך לפמיניזם
הבנו, 15/06/08 08:56
היית צריכה להצהיר זאת בפתיחת הכתבה.
כוונות טובות אולי לא מושלמת, אבל זו התחלה בכיוון הנכון. כנ"ל לגבי עבודה ערבית המצוינת של סייד קשוע. הגיע הזמן לשחוט פרות קדושות - גם אם השלום מבושש לבוא.
חוץ מזה, כיף לי לצפות בחורי מפזזת על המסך. כאשר היא מחייכת, אני מרגיש כאילו השמש זורחת!
- 26.
זאת בדיוק הנקודה- רק אם הם יהגרו יהיה אפשר לדבר איתם על שלום (ל''ת)
שרית, 15/06/08 08:36
- 25.
???????????? מי צריך דו-קיום, אנחנו במלחמה איתם?????????????? (ל''ת)
די להתרפסות !!!, 14/06/08 23:57
- 24.
- 23.
- 22.
- 21.
שמשון, 14/06/08 12:48
לא להאמין אבל,זה קרה-התאהבתי בה- בנועה ידלין וכל זה למה? בגלל הסיגנון,והשפה,וההומור,והראיה של הדברים אבל האמת שכדרך האוהבים,לא איכפת לי גם כשהיא לא כל כך צודקת-שתי ''האיטלקיות'' הן פלשתינאיות (תסתכלו להן בעיניים)ואני מנחש שבחרו אותן לא למען האמת המוחלטת אלא כדי שיהיה נעים להסתכל על המסך,ואולי שגברים בודדים-יהיה להם במי להתאהב,ושצעירים חרמנים יוכלו להידלק עליהן,ושלא כל התוכניות בטלויזיה תהיינה צודקות בסיכסוך היהודי-ערבי.גם הכתבה מדליקה אבל לא כל הזמן צודקת,ויופי שנועה ידלין כותבת-אבל לא הייתי נותן לה ללהק סידרה טלויזיונית שבה אנחנו רוצים לראות.קודם כל,תחת יפה ורק אחר כך פלשתינאית אוטנתית (לא הבטחתי שאני לא אבגוד עם אחרות) -
- 20.
מרב, 14/06/08 11:41
נמאס לראות את הפלסטינאים המסכנים ו החיילים המפלצתיים הישראליים!
די עם צביעות של השמאלנים!
- 19.
צופה, 14/06/08 10:35
צפיתי בפרקים עד כה ונהנתי מאוד. אורנה פיטוסי וקלרה חורי משחקות נהדר והתכנים לא לגמרי לא מציאותיים. אולי באמת הכי קל לעשות שלום עם פלשתינאים מאיטליה ??
- 18.
ג, 14/06/08 09:24
יש האומרים שפלשתיני זה סוג של פצצה... אז גילינו שיש פלשתיני אחד שהאבולוציה עשתה עימו חסד, והוא לא פצצה מהלכת שחולמת על 70 בתולות בגן עדן, אלא אחד שרוצה למצות את החיים ולא את המוות. אזי זה כבר לא פלשתיני... אם כך על מה הקשקוש מלבד אולי ניסיון נואל של הפרופגנדה הפלשתינית להציג לנו פלשתיני וירטואלי? ולאחר ספר הצ'יזבאטים של מוחמד דורה, אני מתקשה להאמין שיש פלשתינים מסוג אחר.
- 17.
- 16.
ללי, 14/06/08 02:08
אכן, ''כוונות טובות'' סובלת מעודף כוונות טובות ונגועה בשלל חסרונות: פטרנליזם ישראלי, עלילה רבת אנפין, קלישאות וסטריאוטיפים.
עם זאת, הסדרה נוגעת ללב. הקונפליקטים
הרבים בחיי הדמויות ריאליים יותר מכל תוכניות הריאליטי למיניהן.יש כאן הישרדות אמיתית ובלתי מפוברקת של נשים, משני צידי המחסום, המתמודדות עם מערכת חברתית על ערכיה ועל זכות קיומה.
על אף העיסוק בנורמות חברתיות ובמלחמת הקיום, נושאים 'כבדים' והרי גורל, הסדרה עשויה היטב ומנווטת את המטען האידיאולוגי הכבד בכבוד. שני הצדדים
מוצגים באופן אנושי ונוגע ללב.
- 15.
- 14.
א, 13/06/08 22:00
בכלל אין לי טלוויזיה אבל נכנסתי בגלל הכותרת ונהניתי מאוד מהכתיבה והגישה.
- 13.
- 12.
ואולי זאת אכן המציאות הכואבת שלנו...
דקל, 13/06/08 17:19
ושהרוב הקובע של החברה הפלסטינית בכל זאת לא כל כך דומים לנו
ולכן הקושי הגדול לעשות שלום.
- 11.
נועה ידלין מבקרת הטלוויזיה הטובה בארץ
בלה, 13/06/08 16:44
ושתכתוב יותר לאלתר! כל יום, רצוי. אולי בהארץ. אולי במקום ירון פריד.
- 10.
- 9.
''המסעדה הגדולה'' - סידרת הדו-קיום האולטימיטיבית היתה הרבה יותר אמינה (ל''ת)
טלפלא, 13/06/08 15:06
-
- 8.
- 7.
דביר, 13/06/08 14:15
כתבה מעולה עם מילים מושחזות כתער.
סוף כל סוף מישהי שקצת פוקחת לנו את העיניים העצומות לרווחה שלנו ומשקפת לנו בצורה מראתית ואמיתית את תפיסתנו את הפלסטינים ואת תפיסתנו שלנו כלפינו.
קלרה חורי,שחקנית אדירה עם גנים מעולים,ללא ספק אינה קשורה כלל לנרטיב הפלסטיני ולכל מה שהוא מייצג אגב..מישהו זרק פה עבודה ערבית?..כי חשבתי ששמעתי משהו..!
- 6.
- 5.
אלונה, 13/06/08 10:27
ועוד משהו - כשאומרים על ערבי או ערבייה שהם אצילים זה מיד משייך אותם אסוציאטיבית לאיזו שהיא אורווה. עוד רגע וניתן להם קוביית סוכר, נשבח את השיניים שלהם, נתענג על הפראיות שזכתה לעידון כה חינני אצלם בזכות אילוף מקצועי, ובסוף אחרי כל אלה גם נוכל להצליף בישבנם.
- 4.
- 3.
- 2.
מישו, 13/06/08 09:23
אבחנות יפות וכתובות בהומור וחן רב.
ככה בדיוק נוצרת החלוקה הפוליטית בישראל: יוצרי הסידרה (במודע או בתת מודע) מתכתבים עם חברי האינטלקט המשותף - כגון יוסי ביילין וסרי נוסייבה. כנגדם יש את האנשים הרגילים - שאר תושבי ישראל ושאר תושבי השטחים מן הצד השני. הראשונים מיצרים תפיסה אוטופית המבוססת על הכרה במחנה משותף מלאכותי אינטלקטואלי המאפשר דו קיום (בסגנון אירופי) והשאר חיים את החיים האמיתיים המורכבים הרבה יותר מהשפעות חברתיות שונות, מתפיסות אידיאולוגיות עמוקות ומתרבות שורשית יהודית או ערבית.
- 1.
halas, 13/06/08 08:44
beemet,lama lo lehavin shekvar nigmeru hatzipiot hatovot mehem