הכותב תאר במדויק את התסכול הנשקף מהקירות בתערוכתו של צובע התמונות הוד. שום מנתח בעל תער לא יעשה עבודה יותר מדויקת ויותר משכנעת. אכן עבר זמנו של הוד קצת מוקדם מדי. ייתכן שהביקורת החיובית כלפיו בשנות ילדותו היא שהוציאה את הרוח ממפרשיו.

מה לעשות שהאמת הקשה כואבת אבל הכתב תיאר מציאות נכונה.

בין אם שאני אוהב את התערוכה ובין אם לאו, הפרסונה של ניר הוד כבר אינה חלק עקרוני בדיון. חובה להפריד, מי שלא משכיל לעשות זאת חושף את עצמו כ (אמן) מתוסכל, עיוור ושונא אמנות. כבודו של הוד במקומו מונח, ייתכן שכשל הפעם אבל הוא פרודוקטיבי, ער ורעב. מה שקשה לומר על הכתב המסכן.

הכתב, שמגדיר עצמו ככתב תרבות הוכיח מעל לכל ספק שביקורת אומנותית גרידא יצאה מכלל שימוש טרם כניסתה !!!
כתב זה הראה מעל כל ספק שמשהו קשה לו בחיים ואולי מעבר לכך , כי הרי איך אפשר להסביר את הסיכון העצום בהשתלחות אישית כה מוחלטת תוך כדי שימוש בשפה רעה ופוגעת באומן עצמו
כמה מילים צריך לכתוב על תערוכה לא מוצלחת שאנשים מבקרים בה מתוך בחירה !!
כתבה אומללה שכנראה נבעה מכתב\\ מבקר אומלל

אם נתעלם שנייה מביקורת על התערוכה, שלשמה התכנסנו, אנחנו, לא אתה.
בוא נדבר על אלימות.
אלימות היא שימוש בכוח, בין אם פיזי, פסיכולוגי או אחר תוך כדי פגיעה או כוונה לפגוע בבע''ח, צומח או חפץ דומם כלשהו. בעבר השימוש באלימות היה מקובל הרבה יותר והיה מבוצע עבור מטרות ענישה, חינוך, שחרור לחצים, הבעת רגשות, יישוב סכסוכים וחילוקי דעות, שעשוע ועוד. כיום חברות רבות בעולם הוקיעו מתוכן את השימוש באלימות ומגנות אלימות מכל סוג, מדינות חוקקו חוקים כנגד אלימות והתקבלו תקנות בינלאומיות נגד השימוש באלימות.

הלגיטימיות החברתית של אלימות תלויה בהקשר בה מתבצעת האלימות. בעוד שברוב המקרים, השימוש באלימות נתפס כשלילי וכעבירה על הנורמות החברתיות ולרוב גם על החוק, הרי שבמקרים מסוימים נתפסת האלימות כלגיטימית, בעיקר כאשר מדובר בהגנה עצמית או במי שהוסמך לכך על ידי המדינה.
מי הסמיך אותך להתבטא באלימות מילולית ככ גסה וככ מכוערת על גבי העיתון. מאנשים כמוך צומחות מלחמות ושנאה.
צר לי עליך שאין לך את היכולות הוורבליות הרגשיות לבטא עצמך טוב יותר על גבי הנייר, כנראה שמעולם לא זכית לאהבה,חמלה ותשומת לב. חבל שכך אתה מנסה להשיג אותן.בן אדם רע, עלוב וקטן. איך אמרת? פאייט-פאתט? בטח לא ניר, אלא אתה!!!

''מרחוק, היא נראית קצת כמו נגטיב של אחד הבדים החתוכים מבית לוסיו פונטנה, ובין השורות היא היחידה שמעמתת בהצלחה ובתמציתיות את כל האלמנטים. שסעים מול שקרים סינתטיים, תוגה מול תענוגות הדוניסטיים, מינימליזם מול עודפות דקדנטית.''
למה אתה מבלבל במח? הציור עם שורות הקוקאין פשוט משעמם, הציור עם הבנות והינשוף מלודרמטי, מבהיל ומרתק. אין מקום לזיוני שכל מחוץ לביקורת אמנות. לך תצייר, אולי תפסיק לקנא...

תערוכה משעממת, מסכימה. פרט לעבודה המרשימה של הילד הבוכה שהתבגר, שהיא צפויה אך טרם ראיתי כזאת.

where does all the poison come from? its sound like too biased opinion and not professional, im not artist but i do like nir's painting and maybe he is what he sais he is? why not give him the credit?man...,?

יניב, יהודה או איך שלא קוראים לך. לא נראה לך שקצת נסחפת?
נכון שהוד הוא סוג של פלצן ואין לי מושג מה הוא רוצה מחיינו כבר שנים-אומן הוא לא.
מאוד תמוהה בעיניי העובדה שהתאמצת כל כך לקטול אותו וגייסת את כל אוצר המילים הלועזי שלך על פני כל כך הרבה טקסט להבהיר לנו כמה הוא רחוק מלהיות משהו טוב.
לי זה נראה כמו סוג של טינה אישית או משהו בסגנון כי במקרה של הוד הייתי משתמש בערך בארבע מילים גסות כדי לתאר את איכות עבודתו ומידת הרלוונטיות שלו.
בעיני אתה בערך כמוהו רק שבמקום להוציא את רחשי ליבך בחובבנות על פני בד ציור אתה מתיש אותנו במאמר המופלץ והארוך להחריד הזה.
GET A LIFE

לכו לראות דחוף. אחד המוכשרים שיש לנו.
הכתבה לעייל אינה ביקורת אלא השתלחות.
נא לא לשים לב.

האמת היא שאני לא יודעת מי יותר "פומפוזי דילטנטי ומקוטשקטש להחריד" (מה שזה לא יהיה), האמן או הכותב, אבל כנראה שבאמת טין דבר כזה פרסום רע כי אהיה חייבת לצאת ולראות בעצמי.. איפה אמרתם שזה מוצג?