''כך למשל, לעולם לא יידעו הצופים מדוע נטש האב את שני ילדיו בעודם צעירים, ולמען האמת, נותרת עלומה לגמרי הקושיה המכוננת העיקרית - מדוע, בעודם ילדים, ברחה אמא מהבית''....
למה צריך להגיש לצופים את הסיפור ב''גימור'' מושלם, ולהאכיל אותו בכפיות של תה?.. ''החללים של חוסר המידע'' הם שעושים את הסרט לאותנטי, עכשווי ו...מתאים לכל מידה: מי מאיתנו אינו יכול לזהות, ולו רק חלל אחד - שלדידו של המבקר הנכבד, חסר ''מוטיבציה פסיכולוגית'' - ולמלא אותו בסיפור האישי שלו/ה?
מאיר שניצר, מסתבר.
אוליי כדאי להפנות אותו לדברים ששמעתי פעם בקורס לסרטים ב- UNIVERSITY OF SOUTHERN CALIFORNIA :
''בחיים - כמו בסרטים - יש התחלה, אמצע וסוף, אבל לא תמיד באותו סדר.''
מי שאמר אותם, לבטח לא היה עובר את הביקורת של המבקר תאב-הפרטים המדוייקים וה''גימור המושלם'':
ז'אן לוק גודאר.
GET THEE TO A NUNNERY, SCHNITZER, AND FAST