- 18.
931 שהיה בענדוריה, 16/01/11 17:29
-
- 17.
דועא, 30/04/08 15:34
- 16.
טובי, 11/04/08 17:12
- 15.
אסנת, 22/01/08 21:00
- 14.
חיים הרחול, 19/01/08 04:27
-
מפחיד כמה זה נכון, ההתנוונות החלה כשנתנו לשמאל להשתלט על התרבותהקומץ, 19/01/08 19:20
-
- 13.
ע', 17/01/08 12:21
אני משרת במילואים בגדוד 9 והייתי אתכם בטנקים בסלוקי. אני קורא עכשיו את הספר ומופתע לגלות את היחס שלך אלינו. אתה כותב שהמילואימניקים שהיו איתך בטנק ברחו החוצה מיד אחרי שפגע בכם הטיל.זה נכון,אבל הם יצאו כדי להשיב באש וזה מה שהם עשו. הם לא הפקירו אתכם!!! איך אתה מעז לחשוב ולכתוב ולפרסם דברים כאלו? אני אישית ממש נפגעתי. בטנק שלך ישב המ''מ שלי ואני מבטיח לך שהוא השיב באש תוך כדי שיורים עליו ובזמן שאתם הייתם פגועים בטנק ולא יכולתם להגיב. יש מקומות נוספים רבים בספר שבהם אתה מוציא אותנו-המילואומניקים- כסוג של מטרד עבורך,אך קצרה כאן היריעה ולא נלעה את הקוראים. אנחנו נלחמנו אתכם והסתכנו לא פחות מכם. אנחנו גם אלא שחילצו תחת אש את ההרוגים, ואתה יודע את זה. יהונתן, אתה בחור מצוין, אך אין סיבה להתבטא כך כלפינו. כל טוב.-
בהחלט יתכן שהחייל הצעיר לא רואה את כל התמונה.
מאמינה למילואימ, 18/01/08 12:47
-
- 12.
וואו, 17/01/08 11:35
- 11.
מילואימניק, 16/01/08 22:44
בתור מי שהשתתף במלחמה (והגיע לליטאני) אני רוצה לפנות ליהונתן ובאופן לא מובנה להגיב על רוח הדברים
לא קראתי את הספר אבל בתור חבר לפצועים מהמלחמה
וחלק מגדוד שאיבד 13 חברים יקרים(אחד מהם נפל מס מטרים ספורים לידי) אני חייב להודות שאני מזדהה עם הצורך להקיא את זוועות המלחמה והמציאות המידינית שלנו החוצה.
המלחמה דרך דרך הפריזמה של הסיפור האישי היא תופעה רקובה שמציפה את כל הרוע האנושי החוצה. את המופעים המגעילים והזוועתיים חווית אתה אני וחברינו ללא כל אביזר סינון ,מהמקום הזה המביש החבול והפצוע גם במקרה שלך נשאר עכשיו רק להרפא להמשיך בחיים ולצמוח,
המשפחה שלך החברים שלך והמדינה שלך הם 'הנוף' שיעטוף אותך בהמשך חייך אותו 'נוף' שבגללו בעצם יצאת למלחמה מרצון או שלא ומנק זו מתחילים הסדקים בהזדהות שלי איתך,כשמדברים על נוף אנושי
במושגים של חברה ומדינה אנחנו בוחנים דברים דרך מבט יותר מרוחק, יותר קבוצות פחות פרטים ההמשכיות של החיים שלנו נבחנת דרך הסיפור הסובייקטיבי שלנו מצד אחד ודרך איזו עין היסטורית בשמיים מצד שני שמביטה על החברה שלנו בכללותה חברה עם עיתונאים וטלביזיה ומשתמטים אנסים ומכי קשישים,כל אלו כולל גם אנשים נפלאים עשויים מזהב טהור ללא ציניות נאספים כולם תחת הגג הגדול הזה של המשכיות ותנועה קדימה
הכתיבה שלך ברגע שהיא יוצאת לאור כספר מפסיקה להיות תרפיוטית היא מגיעה לשדה הזה של הכלל,והיא נקראת עי פרטים שמגיבים כך או אחרת מזדהים יותר או פחות מבינים יותר או פחות ,אבל היא גם מקבלת כותרת פשטנית עבור אותה תודעה רחבה שלא יכולה לצטט במדויק כל שורה ושורה והכותרת ממה שמבקר התרבות עזר לנסח ''ספר שמוציא את החשק להיות ישראלי'' ''חיילים מכוערים..דוחפים זה את זה כדי להגיע למסוק'' וכו ,אני בטוח שאתה זועם על הוצאת הדברים מהקשרם אבל ככה זה כשזה יוצא מהאישי הקטן לחברתי הגדול..
אני לא מגוייס לטובת אף אג'נדה ציונית ולא בא לי לכתוב או לקרוא ספר בנוסח 'איזה כיף היה לצאת למלחמה בשם המדינה' בעיקר כי לא היה כיף..
אתה מן הסתם תקרא להגיב על עוד במות בקשר לספר שאל את עצמך תמיד איפה אתה ואיך אתה מרגיש אבל גם בדוק מה יתרום לאותו נוף אנושי בתוכו אתה גדל וחי יחד עם יקיריך מה ירים את ראשם? ומה יוריד אותו? כי סיפור החיים שלך הוביל אותך כן לתרום כלוחם וממשיך דרך מספר ומתעד אני מאחל לך לצלוח בקלות מעל המהמורה שקוראים לה 'אני הבאתי את שלי שמישהו אחר אם הוא רוצה יביא את שלו' ולהמשיך ולייצר סיבות חיוביות להמשך החיים כאן .
רק אושר-
זה לא אישי! בנדם הוא יצור מכוער
תקלוט, 17/01/08 11:28
-
- 10.
-
- 9.
אופיר-האח הגדול, 16/01/08 22:23
יהונתני
תמיד אמרתי לך שתגובות באינטרנט זה מטומטם, ואל תתייחס. מכיוון שאתה בכל זאת קורא אז.....
בניגוד לנאמר בכתבה אני חושב שהספר שלך מעלה את החשק להיות ישראלי, אחי היקר, לראות אותך עושה חשק אדיר להיות ישראלי.
אנחנו נמשיך לעשות מילואים, כי ציונות זו לא מילה גסה. גם אם נראה שאנחנו פראיירים לפעמים.
אוהב אותך ומעריץ אותך.
אחיך-
יהונתן–האח הקטן, 16/01/08 23:08
אחי תאמין לי שאם לא 'היו' מפנים את תשומת ליבי לתגובה שלך לא הייתי קורא.
אותי זה דווקא משעשע לקרוא את כל אותן פנינות חכמה שכל אחד מעלה.
אבל זו האמת שלי וכל מי שחושב אחרת אז שיבושם לו.
ולכל מי שתומך אז אני מודה לו.
בכל מקרה נגמרה לי פה הטונה, אז כשאתה קופץ תביא על הדרך... :-)
אוהב ומעריך אותך.
אחיך, יהונתן כהן - מחבר הספר ''לא הגעתי לליטאני''.
-
אבל שאמא שלכם רצתה לזרוק את הזבל אתה נעלמת פתאום...
אורן, 16/01/08 23:20
-
someone, 17/01/08 11:15
כמה עצוב וכואב שזה סוג הספרים שבחור בגילך צריך לכתוב. הנכונות שלך לחזור לצבא לאחר הפציעה הירואית ממש ואולי היא גם תיקון לנפש ולגוף.
מאידך, אני מקווה שהספר שלך יהיה דגל שילכו גם אחרים בעקבותיו - כשמדברים - לא נשארים סודות וכששמים הכל על השולחן - אפשר להתחיל לתקן.
מאחלת לך חיים טובים ומעניינים באזרחות,
ע.
-
- 8.
- 7.
די עם הבכיינות הזו. כל אחד שנגמרה לו קופסת הטונה מילל. בושה וחרפה!! (ל''ת)
חייל ותיק, 16/01/08 22:17
- 6.
אפריש, 16/01/08 22:13
-
אבי, 17/01/08 11:31
-
- 5.
ספר מטריד של עם שאיבד את יצר החיים!
דיפני, 16/01/08 21:53
אם אכן תיאוריו של יהונתן נכונים,הרי אי אפשר להאשים בהם את אולמרט. אולמרט לא סיפר לעיתונאים מה הן תוכניותיו של צה''ל! צריך פשוט ל''עשות סדר'' בצה''ל. פשוט לזרוק החוצה בבעיטה את כל אותם מפקדים שהיו בקשר עם עיתונאים.מפקד צריך לבצע משימה במינימום נפגעים ולא ''לדגמן'' את עצמו לתקשורת. מפקד הוא לוחם ולא דוגמן. ושוב מחזק יהונתן את התחושה שהבעיה היא בצבא ולא במקום אחר.
- 4.
אחרי שרון לשם שלא היה יום אחד בחייו בלבנון פיברק ספר, כל אחד יכול (ל''ת)
מדינת הפלסטיק, 16/01/08 21:31
- 3.
איזה גיבור בראש שלך-מה אתה עוד צריך בשביל ללמוד?
שאפוני, 16/01/08 19:23
יהונתן, אני מניח שאתה בחור מוכשר. מה עוד צריך לקרות כאן כדי שתבין שהצבא שלומיאלי ושתפסיק לשחק לידיים שלו?
עם איזה מסר יצאת מכל הספר הזה אם אחר כך, בראיון, אתה מטיף עוד ועוד לצעירים לשרת בצבא?
במקום שתלמד את כולם מהניסיון שלך ותודיע בשער:לא עוד צבא, לא עוד מלחמה, אתה גאה בשותפות הזו?
זה פשוט לא יעלה על הדעת.
ואני לא מדבר כעת מההיבט המוסרי, אני מדבר מההיבט האנושי. אין בצבא ערך לחיי אדם. נקודה! לא לחיי האדם שלנו ובטח ובאח לא לחיי האדם של ''אויבינו''-
ינשופי, 16/01/08 21:40
-
-
רעי רודד, 16/01/08 21:45
רואים שאתה מת''א- האם הסטיגמה נכונה?!
אתה כנראה נגד הצבא, ולא שירתת -אבל לעודד השתמטות זה להוסיף חטא על פשע!!
מי אתה חושב ייגן עליך שם בת''א עם לא חיילים גיבורים כמוהו?!
מה אתה חושב שלא היו חילוקי דעות בעבר בין האצל, ללחי להגנה,
בסופו של דבר כוח לוחם יהודי הוא כוחו של העם היהודי
מגרעותיו של העם היהודי הם אנשים כמוך שרק מתלוהנים וקוראים לנו להפסיק ולנסות לשפר את המצב!
כולם מסכימים שההנהגה בארץ בזיונית ברובה...לפחות כמו שמחבר הספר כתב-הדרג הלוחם גיבורים!! חזק ואמץ, כל הכבוד על הספר!!
-
מט''ק 401(במיל'), 16/01/08 23:10
אתה מגיב כמו ילד קטן שלא עמד על דעתו הרי ברור ונהיר לכל בר דעת שחיילים מתים בשביל שאזרחים יוכלו לחיות.
כל צבא וכל חייל בצבא צריך להיות מוכן להקריב את חייו בשביל להציל חיים של אזרח גם אם הוא טינפות (ומשתמט) כמוך.
ואני מדבר בתור אחד ש5 אנשים שהוא הכי במהלך השירות שלו (חבר, 2 חיילים, 2 מפקדים) וכל שם שיונתן מזכיר בספר שלו זו צריבה בלב ולא סתם שם אלא דמות שלמה שמצטיירת לך מול העיניים כך שכאב השכול הוא לא משהו ערטילאי בשבילי.
-
- 2.
- 1.
אחלה כתבה. ממש בא לי ללכת לקנות את הספר.
משה, 16/01/08 14:19
עלה והצלח.
בניגוד לדעתו של הסופר אני משוכנע שהטעות שלנו היא הממשלה שלנו.
כשאנשים שצריכים להנהיג ולהוביל אותנו הינם מושחתים ותחת אזהרה אז פלא שגם התקשורת פרוצה?
מי שממשיך להצביע לנציגים המושחתים שלנו בטענה בלומה כי אין מישהו אחר להצביע לו... שהוא הוא ישלח את הילדים שלו להלחם ...
אני כבר לא מאמין לממשלה שלנו ( פשוט לא מאמין) ואני כבר לא מאמין לתקשורת שלנו ( וברור מדוע) אז למה ( תגידו לי למה) שאשלח את ילדיי להילחם עבור מנהיגי המדינה המושחתים? למה?
למה שישבו לי הצפונבונים הללו בתל אביב שאותם בטח לא מעניין כלום מלבד התחת של עצמם וכתוצאה ישירה גם מתקדמים במעלה העשירון מתעשרים ומתקדמים מתקדמים ומתעשרים בעוד שהילדים שלנו יטחנו בבוץ ויצאו ( ברי המזל מביניהם) לאזרחות, רק כדי לגלות שוואאללה אף אחד לא מתעניין בשירות שלהם ובמה שהם עשו?
ובהרבה מקרים מעלים בפניהם סימן שאלה גדול: בשביל מה היית צריך את החרא הזה? תראה אותי סחבק שלוש שנים עשה לביתו, גמר תואר, חסך כסף, עשה טיול, התחתן... ותראה אותך, יצאת עם המקוצר בין הרגליים ולך תתחיל לחפש את עצמך בגיל 21...
כשתכניסו לראש שהמדינה שלנו היא כבר מזמן לא מה שהיה פעם אז תתחילו להבין הורים כאלה.
הבטן שלי מלאה ומאוד כואב לי על כל חייל שנעדר, נהרג ונפצע ולכן אני חושב שחייבים להחליף את הבסיס שלנו, פשוט חייבים!
עלה והצלח יונתן כבר אמרתי?-
טל, 16/01/08 20:18
-