אני תוהה אם זה משהו באויר או מוטציה גנטית שגורמים לאומני ישראל להיות רעים כל כך. מה קרה לתרבות שלנו שמנפיקה מוסיקה גרועה כזאת, מלאה בשטיקים, העתקות, קלישאות, תת-רמות ( אקסום והרמיקס הנוראי לסי היימן )?
איך קורה שלזמרת עתירת קלוריות ומזומנים כמו ריטה אין טיפת ביקורת עצמית, שהיא משחררת שלושה שירים כל כך בלויים וחסרי עניין כאלה? איה כורם נחמדה באמת. אך איך זה ששיר ראשון מהאלבום המתקרב הוא העתק ברור של קודמיו? אז מה אם יש שם דיסטורשנים? זה הופך את ל''כבד'' יותר? מדוע אינה מתאתגרת מחדש, כמו שמוסיקאי אמיתי חייב לעצמו? מה הקיפאון הזה? יוני פוליקר יוצא עם שיר מועתק סיגנונית. שר לא רע, כך גם ההפקה. מתחיל סביר. אך כשמגיע הפיזמון הוא עושה קיצור דרך כזה שמאבד אותי ואת כל העניין בשיר הראשון הזה שלו. כל מה שאני זוכר זה ''אין''. נכון- אין שיר, ידידי.
אולי צודקת נינט על הגרעה שעשתה. אם המוסיקה הכללית היא כזאת ירודה ( גם שלה ) ומשעממת, אולי כמה קוצים בראש שלה יעניינו אותנו יותר.
שרך אגב- איתי שטרן ראיין את דני רובס ושמענו את השיר החדש שלו. השיר שלו סימפטי, מופק טוב וסך הכל אהבתי אותו. דני רובס עצמו אדם אינטליגנטי, רהוט ומלא שימחת חיים. לעומתו, איתי שטרן התגלה כעיתונאי קלישאי להחריד, שואל שאלות שדופות בשפה עילגת ולא מיקצועית. כך, אגב, ניראים כל העיתונאים הצעירים העוסקים בתחום.
פני התרבות כפני עיתונאיה.
הגב לתגובה זו