וראיתי את העונה הראשונה, וכל פעם שלא יכולתי יותר התבאסתי, הלכתי לישון וחזרתי לראות.. סדרה מדהימה, עם הומור אפל, גיבור מתוסבך, ועלילה שהולכת ומתפתחת לאט אבל בטוח. הזכיר לי מאד את הספר פסיכופת אמריקאי, ולא רק בגלל הדיאלוג הפנימי הציני של דקסטר, שהוא קישור ישיר לזה של פטריק בייטמן (חכו לפרק שבו דקסטר נותן לעצמו כינוי, ותבינו).
הגב לתגובה זו