לול גדול
אמקסססססססז ופיפל
זכרונות מופקעים

מועדון רוקסן היה בייתי השני משך שלוש שנים תמימות. ראיתי שם את איפה הילד מופיעים מול 29 איש, את אביב גפן שאיש אז לא הכיר, ואין ספור להקות מוכרות יותר ופחות שחלקם גורם לי רטט עד היום.
לא אשכח את הטיפוס במעלה מדרגות הברזל השחורות, המסטיקים שמגיעים עם הסיגריות, ובעיקר את המזנון המגעיל עם המלאווח השרוף.
הייתי בהופעה בבית הכחול ונראה לי שחוץ מהאמנים המופיעים, עבדכם הנאמן ועוד כמה שרופים הרב לחלוטין פיספסו מה היה פה.
נכון שאת רוקסן לא ניתן לשחזר.
אבל תמהיל השירים כולל השירים במעברים בין ההופעות, היה נאמן למקור. אני עדיין זוכר את השירים הללו מהדהדים בחלל העצום של רוקסן. חמי רודנר הבכיין אכן שם לב שרב הנוכחים כלל לא מחוברים ''לסצינה של רוקסן'', הוא אפילו לא זיהה את הסטיקר המקורי של רוקסן שתקעתי לו מול העיניים '' רורסן- תופסים רוק טוב''. ברגעים רבים בהופעה עצמתי עיניים וכן הרגשתי שוב את רוח התקופה ההיא..
ובמקום לחפש פה את הרע כי שהכתבה מנסה.. אני חושב שמי שבאמת בא רק למען הצדעה לרוקסן. קיבל את מבוקשו

השיר הזה מעצבן ברמות על על על על
ע ע על על ע ע ע ע על .אלה אלה אלה אלה ה ה ה ה ה ה

לא זמרת לא יוצרת ולא נעליים
(טוב אולי נעליים, כן...)

גרופית מתלהבת היתה בתקופת הרוקסן ונשארה גם היום ... כמה פאתט... מה שכן היא כוסית-על.

הרבה זמן לא נהניתי ככה

ראשית - הרוקסן היה חור מושתן עם ריח של צ'יפס, בירה פושרת וסאונד מזעזע. הדבר היחדי שאני זוכרת בחיבה אמיתית ממנו, היה מוכר המזוקן מהסיגריות שתמיד הצליח למכור לך גם חבילת מסטיק עם הווינסטון.
שנית, כן בתקופה ההיא המקום ההוא -היה חשוב - ובאמת היחידי, אבל כמעט כמו כל מיזם ישראלי שקשור במוזיקה - גם הוא חטא ביהירות יתר ודעת ה''עורך'' על ערבי ה''מוות לטכנו'' היא היא הסיבה למה ברוקסן חי ומת הרוק האלטרנטיבי הישראלי.
כי הוא מעולם לא הסכים לקבל לצידו את מהפך האלקטרוניקה של המוזיקה בעולם. עבור הרוקסן - דיג'י הוא טמבל שמנגן דיסקים של ג'ינס אדיקשן (להקה טובה שלעצמה) כי עבור קשישי הסצנה - הקוטנרים והמולדבים - דאנס זה לכאלה בלי נשמה. וזה ציטוט מדויק ממגון ראיונות תקופתיים.
בעוד שבעולם הגדול - תרבות הדאנס - ואני לא מדברת על ארסים מפוצצים, טיאסטו או סקאזי - חייה בהרמוניה עם עולם הרוק אנד רול - ואף יוצרו בין שתיהן הייברידים מענינים (מי אמר לסד סאונדסיסטם?) - ואצלינו דנה ברגר מלהגת על הבמה.
אלוהים אדירים - די לחפור בקשקשת הזו.
גם כי בארץ פועלים היום הרכבים פי מאה יותר מענינים מבלאגן רבתי, וגם כי ביינינו - ערב השיא של הרוקסן היה כשנושאי המגבעת פוצצו הופעה רק משום שהסאונד היה לא לרוחם.
פייר, צדקו.
וזה עוד מבלי לדבר על החסות הסלולרית. שכן, כמו שדברים נשמעים היום במוזיקה הישראלית - דור הרוקסן הוא בסך הכל האח הגדול של דור כוכב נולד.

אלא את תחילת ההופעה!

לא היה סיום קבוע לערב, למרות שהרבה פעמים היי של הפיקסיז היה השיר המסיים, כשבחוץ כבר אור, כמעט 6 בבוקר...

אין היום דברים כאלה.

ושכחתם להזכיר מלא שמות של להקות שצצו ועלו ופרחו אז...

י

דווקא תמיד נוגן לפני תחילת ההופעה ולא בסיום הערב. חוצמזה היום האהוב עלי היה דווקא רביעי, ערב להקות צעירות, שם נולדו שבק ס

הגיע הזמן שה''אמנים'' בארצינו התאמצו יותר. איגי וקסמן היא באמת זמרת, חמי רודנר עוד רוכב על הצלחת איפה הילד. חאלאס כשאין לכם את זה אין לכם את זה. GET A JOB.

ממה שהיה שם בנמל. אז נכון, זה לא היה רוקסן, רחוק מזה, אבל היה משהו כלכ כך קסום ונדיר באפשרות להיזרק שוב לימים ההם, הן מבחינת ההופעות והן מבחינת המוסיקות בין לבין. אז קודם כל, לידיעתך, ''מוות לטכנו'' היה ביום שלישי ולא שני, והשיר ''רוקסן'' סימן את תחילתה של ההופעה ולא את ''סוף הערב'' אז כנראה שחובבת אמיתית של המועדון לא באמת היית, ופשוט נורא התחשק לך מראש לכתוב ביקורת קוטלת על הערב הזה. אז בניגוד אלייך:
1. אני חושבת שהיה מרגש לראות את כל הרוקיסטים האלה שהכרנו כילדים והיום לכולם ילדים משלהם.
2. אני חושבת שהיה מקסים שהביאו את לירון תאני לתקלט.
3. אני חושבת שיפה שהוא שמר אמונים לסגנון המוסיקלי וכמובן לשיר ''רוקסן'' לפני תחילת ההופעה.
4. ואני חושבת שמצוין שהאמנים התעקשו לשיר אך ורק שירים מהתקופה ההיא ולא שום שיר ''חדש יותר'' או ''מוכר יותר'' שלהם. עבור רובם אלו שירים שהם לא ביצעו כבר 15 שנה!!
אז נכון, זה לא היה רוקסן, אבל בתור אחת שכבר 15 שנה מתגעגעת למקום אני יכולה לומר שהערב הזה היה שווה כל שקל של הבייבי - סיטר וגם הרבה יותר מכך.

רוקסן היה הבית השני שלי, במשך 3 שנים הייתי נוסעת לשם כמה פעמים בשבוע. אני זוכרת שהוא היה המועדון היקר ביותר בגלל ההופעות - 35 ש''ח. אני עוצמת את העיניים ומדמיינת את העליה של הכמה מדרגות לכניסה לאולם החשוך שממול הבמה שממנה היו קופצים כל מיני אנשים על הקהל בזמן ההופעות והכל היה משוחרר וכייף ובלאגן. אני באמת מתגעגעת לתקופה הזו.... רוקסן יקר, יהיה זכרו ברוך.

וואו !
הכל נכון השנים הללו לא יחזרו.
אבל איזה כיף לעצום את העיניים ולהיזכר!
חלאס עם ההתבכיינות התמידית של המבקרים.
אני מוכן להתערב שהוא כבר ''כתב'' בראש את הכתב ה לפני שהוא הגיע לשם.
אז כמה הערות לך המבקר.
1. זה סתם אופנתי לומר את מה שאמרת
2. אין לזה כל חשיבות. הביקרות שלך תעלם היום בערב .
המוזיקה תישאר.
3. זה לא כזה מפתיע שהערב לא היה דומה הופעוה מאמצע שנות ה-90. מה דעתך לכתוב משהו מקורי.
4. חבל.

האמת עלו לי המון מחשבות בזמן ההופעה שהיתה באמת אחלה ונחמדה. השאלה שהכי בערה בי היתה לגבי הסאונד, האם גם ברוקסן האגדית (שלי אישית לא יצא להיות בה מפני מקום מגורים - חיפה וגיל...הייתי קטנה..) היה סאונד כזה נוראי? שלא שומעים על מה הזמר/ת שר/ה??
והארגון הלקויי של חברת פלאפון היקרה...
בקיצור היתה הופעה מעולה וטובה.
יצאתי עם הרגשה של למה לעז' נולדתי ב- 81'? ולא בשנות ה- 70 ???

אבל תהיה בטוח שבאמריקה לא רק שהלוגו של הספונסר יופיע על הבמה, הוא יהיה יותר גדול מהבה עצמה! אפילו לרולינג סטונס יש ספונסר יותר גדול מהלוגו שלה.. אז בקשה בלי השוואות לאמריקה זה יותר טוב כי כל הזבל המיתוגי הזה הגיע רק משם.

עד כאן לספונסרים, ומצד שני, כנראה שאלה חוקי המשחק היום מה שמעלה את השאלה אם להסתגר ואם לשתף פעולה כדי להפרנס ממוסיקה בימנו...

חוץ מזה אני לא חושב שהיה דור יותר טוב או פחות טוב, גם היום עם כל הכבוד יש קהל להופעות לא ממותגות, יש אנשים שנוסעים את כל הקילומטרים עד לים המלח, מצוקי דרגות, מצדה, בארי, ושאר אואזיסים ברחבי הארץ כדי לראות את ברי, יהודית, בנאים למינהם, בלי יותר מידי שלטים לקרם גוף מסביב....

ואולי החתרנות שינתה כיוון למסיבות טבע של טראנס ברחבי הארץ? לא חסר היום אנשים עם מוח, ורוב הקורבנות קרינה שראית בהופעה ההיא ודאי לא מייצגים את הדור של היום, לפחות לא אותי.

שמוות לטכנו היה ביום שלישי.
מכיר את פיפל??